חייל מעתה יקרא שמך,
לא עוד גוון לך ולא צבע,
לא ניגון מיוחד השייך רק לך.
ובנהר סוחף ורועש תעלם,
תאבד בתקתוק עשיה ועמל,
במסתור עמוק בלבך תגנוז כאבך.
אך לא פעם, ברגעי רוממות,
תמצא נפשך מלאה וגועשת,
כמו חזרה מטיול מלאת חוויות,
וכל צליל וגוון יקדמו פניך באור
של שליחות.
תגובהתגובות