יצירות של רשימות נפשי | יצירות ש-רשימות נפשי אהב

ממעמקי תהום הרמתי עיני,
מחיבוק אמהי של רגבי אדמה,
שהייתה שם, תמיד, מוכנה לבואי,
וקיבלה את נפשי כאובה ושותקת.
בלי מילים,
רק ממבט עיני,
זרמו רגשות,
ונחלי חוויות,
של אדם.
שרגליו כפופות,
וכורעות לעפר,
אך ידיו למרום נישאות
ורוחו אי שם
משוטטת שלווה.

הכאב הזה
שמסיר מנוחה מנפשי,
כשפתאום זה נגמר,
וכמו לא היה מעולם.
השקט שאחרי הדיבור
שקט הוא מזה שלפניו
ועמוק הוא פתאום
וחודר עצמות.
ורק כשכבר לא
מתברר שהכי
ושמח ליבי
כי חיפש ומצא
מצא
אכזבה
שאומרת תשוקה.

חייל מעתה יקרא שמך,
לא עוד גוון לך ולא צבע,
לא ניגון מיוחד השייך רק לך.
ובנהר סוחף ורועש תעלם,
תאבד בתקתוק עשיה ועמל,
במסתור עמוק בלבך תגנוז כאבך.
אך לא פעם, ברגעי רוממות,
תמצא נפשך מלאה וגועשת,
כמו חזרה מטיול מלאת חוויות,
וכל צליל וגוון יקדמו פניך באור
של שליחות.

העונג הזה,
בלשבת בשקט בצד
ולשמוע קולות של לימוד
וניגון ויכוחם של מילים.
העונג הזה,
עוצם את עיני כדי לראות
כמה אור אופפות תחושותי
וכמה נעימות הן, וכה מלטפות.
השקט, בערבו של היום,
אחר ששקטה סערת רגשותיי,
כשרגעו לאיטם נהרות מחשבתי,
* ושיחה טהורה מתנגנת סביבי.