פַּעַם, נְסִיעָה בַּכְּבִישׁ.
וְרָאִיתִי.
אֵיךְ
נַחֲשֵׁי הָאֹרֶן הַדַּקִּים שֶׁעַל גַּבּוֹ
הֶחְלִיקוּ כְּרוּחַ מְחָלִיפַת הָאֲוִיר
עַל פְּנֵיהֶם.
וְרָאִיתִי
כַּמָּה מֻחְלָשׁ כֹּחַ הַכְּבִידָה כַּאֲשֶׁר
הֲדָקִים מְזַנְּקִים- מְשׁוֹטְטִים
אֶל
יַעַד אַחֵר.
וְלִהְיוֹת תֵּה
פֵּרוּשׁוֹ
בְּסַךְ הַכֹּל
לִהְיוֹת מָתוֹק
גַּם כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְעַט וְקַר
בְּתַחְתִּית כּוֹס
וּלְהִשָּׁאֵר עַל הַכְּבִישׁ.
*
אַחַר כָּךְ הָיִיתִי בַּיַּעַר
וּבַיֹּבֶשׁ וִירֹק הָעַד הָשִׂיחִי
רְאִיתִים שׁוּב
דַּקִּים.
מֵהֶם סְבָכִים
מֵהֶם
מְשׁוּכִים לָבַן וְנִיצוֹץ. בַּם קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ
שֶׁמִּלּוּאָהּ עַבְדֵי הַיַּעַר הַקְּטַנִּים.
הֵן הֵם
הַנּוֹשְׁרִים
הַנּוֹשְׁכִים
הַנִּמְשָׁכִים וּמוֹשְׁכִים
דַּקּוּת
מְתִיקוּת חוּט
בְּנַחֲלֵי רוּחַ הַחוֹרֵשׁ.
כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהֲבָנַת הַדֶּרֶךְ
תגובהתגובות