באופק פס דממה זוהרת
דומיית הבלתי נודע,
שקט של זהב.
אור פורץ מהעֵבר
מעל למסך הפלדה,
אופטימי חסר תקנה.
קריצה בעיניים של תכלת
חיוך של בוהַק לבן,
זריחת הטוהר.
תגובהתגובות