כחול שמיים
וכחול ים
הים האדום הכחול.
אשר לא ידע
בכי ומכאוב
לא עצב ולא שכול.
שוב נאסף קו האופק
אל מול ערבות מואב.
ושמש ביו ענן תאיר
כמעט שקעה אל דום גליו.
שקעה במערב.
נישאת ציפור
שחורת כנפיים
ועמה אני.
אל ארץ סדום,
מדבר סיני
אל ארץ חלומי.
והנה הם כתלי הים
פורשים שביל מלכים
וחרבה היא ביניהם
רבים הם ההולכים.
ובמדבר
בראש ההר
אז קול דממה דקה.
וקול שופר
קול אלוהים
מרעיד את השתיקה.
ואיש האלוהים אשר
עמו נוהג באור
יומו יבוא
רק כשעמו
אל הארץ יעבור.
ובכל יום עוד יעלה בי
אותו חלום כזה כמעט
ולא אשכח אותו השקט/היופי
של מפרץ אילת.
ובכל לילה ירדימני
שיר לקול אוזניי
שיר קטן אשר נכתב כאן
מול מדבר סיני.
ובכל רגע שוב יכה בי
גל ברחמים עטוף
גל ליבי אשר יישאני
בן רגע אל ים סוף.
תגובהתגובות