תהום

ממעמקי תהום הרמתי עיני,
מחיבוק אמהי של רגבי אדמה,
שהייתה שם, תמיד, מוכנה לבואי,
וקיבלה את נפשי כאובה ושותקת.

בלי מילים,
רק ממבט עיני,
זרמו רגשות,
ונחלי חוויות,
של אדם.

שרגליו כפופות,
וכורעות לעפר,
אך ידיו למרום נישאות
ורוחו אי שם
משוטטת שלווה.