פורסם בתאריך ז' באייר תשע"ז, 03/05/2017

שלג. אני מתבוננת בחלון הזכוכית, חלקיקים לבנים מרחפים כמו נוצה, נוחתים ברכות על הארץ ומכסים אותה עד שאין רואים אותה עוד. בבית חמים ונעים, אני יושבת עם כוס שוקו חם, מעלי הפוך העבה שקיבלתי ליום ההולדת ומבטי צמוד לחלון. זגוגיות משקפי נרטבות מעט מן ההבל שעל החלון אך איני שמה ליבי לכך. ליבי קולט רק את פלא הבריאה. עולמו של הקב"ה. כמה גדול ומגוון הוא, מיליוני מיליארדים של פתיתי שלג בכל העולם, ואף פתית אינו דומה למשנהו. העולם כ"כ מורכב ועם זאת פשוט להפליא. אני מוסיפה להתבונן, רואה איך אט אט העולם נצבע בלבן, גגות, מכוניות, הכביש, מדרכה. פתאום לא רואים דבר חוץ מאשר את הצבע הלבן, השולט בכל. צבע טהור, נקי, צבע זך, צבע של קדושה. אני מרגישה שה' הביא לנו את השלג בכדי שנתרומם ונצא מהמסגרת שלנו. שכמה ימים נישאר בבית, מפאת הקור, נדבר יחד כל המשפחה, נחווה חוויות וניהנה מחום משפחתי. כשקר בחוץ, הכי נעים להתכנס יחד כל המשפחה ולחוות את הכיף הזה ביחד. והרי בסופו של דבר- השלג נותן לנו מים, וגם אם הוא מקפיא את הצמחים, הרי שיש לו יתרונות אחרים.

אז גם אם אתם בבית, ואין חשמל, ואין מים, זכרו שה' תמיד אוהב אתכם, ואת השלג הוא עשה לטובתכם. וכדאי שתנצלו אותו, כי באמת, זו חוויה שלא זוכים לה כל יום (ובמיוחד בגלל זה היא מיוחדת). אז קדימה- תסתערו על השלג, תבנו בובות, תעשו מלחמות שלג ותיהנו בבית במקום ללכת ללימודים. ותבקשו מה' שתמיד יעשה לנו חורף מבורך וגשום ובלי נפגעים.

תגובהתגובות