פסיפס אתר יצירה

מילון הגוף המלא או: איך המילים מזדחלות ככה

פורסם בתאריך י"ז בתמוז תשע"ז, 11/07/2017

 

הכל מתחיל, כמו שתמיד מתחיל, בכפות רגליים. או ברחם של אמא. הכל מתחיל פשוט.

יש שם גוף, משהו לגעת בו.

הכל ממשיך ברגע שזוחלים או אולי בחיוך הראשון.

אז ככה: הרגליים הן ההתחלה. הולכים בהם, מרגישים את האדמה. הרגליים מתפספסות נורא מהר, העור נהיה קשה ברגע שהוא מרגיש.

אי אפשר ללכת עד אספלט רותח, זה חם מידי. 

ההמשך הוא חלל הבטן. מה מרגישים: כאב, התרגשות, שמחה.

כאב - אפור בהיר בהיר, שקוף אטום. מונח כמו יציקת בטון. או שאולי זה פחד? זה פחד

הכאב בצבע תכלת, עולה למעלה, נתקע בגרון, יוצא דרך העיניים.

ההתרגשות היא ורודה. וילון של סוכר על מקל

שמחה - היא לא צבע, היא צחוק שמתחיל בבטן ונשפך לרחובות.

בדידות מורגשת במותניים. הגוף רוצה חיבוק.

 

פרק 2 או: איך תתנהג

כשלבד תתכווץ על המיטה, תנשום לאט לאט, תעביר את הבדידות דרך הריאות הלוך ושוב

כשטוב לך, תרחיב את הגוף, תפתח את הכתפיים

בהתרגשות קופצים.

 

בכתפיים מרגישים הכל, הן מתכווצות כשרע, נרפות כשטוב

 

המילים יוצאות מהיד, נכתבות על כל השביל שבין האצבעות עד הפה או הפוך. נכתבות נכתבות ויוצאות לאוויר העולם, מתעופפות בו כפרפרים.

נוחתות כגשם ראשון על אדמה יבשה

הקווים מצטיירים על הגוף לאט, מגע של קסם.

 

מילים

תגובהתגובות