על הרב זאב קרוב זצ"ל

נוֹלַד לְמֹשֶׁה בֵּן אֱלִיהוּ

בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע

מרכזניק לְשָׁנִים וְרָבוֹת

נוֹתֵן תְּמִיכָה וישע

 

רמ בַּהֶסְדֵּר שומרון

וּלְאַחַר מִכֶּן רֹאשׁ יְשִׁיבָה

עָשׂוֹר שָׁלֵם שֶׁל מַחְזוֹרִים

עוֹבְרִים תַּחַת הַרְבֵּה

 

דֻּבַּר יְשִׁיבוֹת הַהֶסְדֵּר

וְאַף אַחֵד מֵהָאַחְרָאִים

סדנאות בְּחִנּוּךְ יְלָדִים

בְּאִיתָמָר וָאֳפָקִים

 

גָּר בְּקַרְנֵי שומרון

עִם אִשְׁתּוֹ חַיָּה אלבה

בָּנִים יֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה

וּבָנוֹת גְּדוֹלוֹת שְׁלוֹשָׁה

 

מָה שֶׁתָּשִׁיב הַפְרָשָׁה

שְׁאֵלוֹת חָיִינוּ הַגְּדוֹלוֹת

פָּרַשְׁתָּ חַיִּים פָּרַק א

וְעוֹד כַּמָּה הָרְחָבוֹת

 

חַיָּיו עַל מִי מִנּוֹחוֹת

עַד שֶׁהֵחֵל הַמְּבַצֵּעַ

"חַיָּל יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ"

גָּעֲשָׁה הָאֶרֶץ וְרִגְּשָׁה

 

קָם בְּבֹקֶר מֻקְדָּם

בְּדֶלֶת דְּפִיקוֹת

וּכְשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ

דְּמֻיּוֹת מִתְרַחֲקוֹת

 

רוֹאֶה הוּא אָץ בִּגְדֵיהֶם

אֶת הַמַּדִּים הַיְּרֻקִּים

מֵבִין בְּשׂוֹרָתָם

נִפְרֶשֶׂת רוּחַ נכאים

 

מַמְתִּין בַּשֶּׁקֶט

בְּשַׁלְוָה שְׁקֵטָה

הוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל

לְלַמֵּד בַּיְּשִׁיבָה

 

עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ

עוֹדוֹ בַּטַּלִּית ותפיליו

וְהִנֵּה נִכְנָסִים חַיָּלִים

יְשִׁירוֹת פּוֹנִים אֵלָיו.

 

בִּנְךָ פָּצוּעַ קָשֶׁה

כָּךְ אֵלָיו אָמְרוּ

מִיָּד יָצָא אֲלֵיהֶם

חַיִּים כִּמְעַט לֹא נוֹתְרוּ

 

נָסַע לְבֵית הַחוֹלִים

חִכּוּ יָמִים רָבִים

גּוּף מרוטש, וְלַחַיִּים-

כְּאֶפֶס סִכּוּיִּם

 

צִפִּיּוֹת מנופצות

וַאֲחֵרוֹת בָּאוֹת נִבְנוֹת

וְהִנֵּה יֵשׁ תְּקַוֶּה

מְפִיצִים הַחֲדָשׁוֹת

 

לְאַט לְאַט הִתְחַזֵּק

לְאַט לְאַט הֶחְלִים

נִתּוּחַ רוֹדֵף נִתּוּחַ

וְהִנֵּה יֵשׁ כְּבָר פָּנִים

 

לְבֵיתָם חוֹזְרִים בַּשִּׂמְחָה

אִם כִּי נִשְׁאָרִים בַּשִּׁקּוּם 

וְהַדַּיָּה שֶׁל הַגִּילָה

הִגִּיעוּ אַף לבקו"ם

 

הַפָּצוּעַ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר

שֶׁל עוֹפֶרֶת יְצוּקָה

וְהִנֵּה כְּבָר הֵם עָמְדוּ

נִמְצָאִים בַּחֲתֻנָּה

 

כַּמָּה שָׁנִים מְאֻשָּׁרוֹת

הוּא ר"ם בַּהֶסְדֵּר שומרון

מַמְשִׁיךְ הוּא בְּחַיָּיו

מוֹדֶה עַל כָּל יוֹם

 

כּוֹתֵב אֶת הַסֵּפֶר 

מֵפִיץ אוֹתוֹ בָּרַבִּים

"בְּלֵבָב פְּנִימָה"

מְחַזֵּק יְהוּדִים

 

וְהִנֵּה שׁוּב בְּשׁוּרוֹת

קָשׁוֹת מְאוֹד מִנְשָׂא

יֵשׁ לֵךְ גִּדּוּל גָּדוֹל

וּמִי יוֹדֵעַ אִם תָּבוֹא...

 

חָזַר נִכְנַס וְשׁוּב יָצָא

מִתְחַנֵּן לָרְפוּאָה

מִשְׁתַּדֵּל וּמְבַקֵּשׁ

אַךְ מְקַבֵּל אֶת הַגְּזֵרָה

 

התדרדרות וְשׁוּב יִצּוּב

לִמּוּד שֶׁל שָׁעָה

הוֹלֵךְ לַיְּשִׁיבָה 

בִּרְכַּת הוֹדָיָה

 

קוֹרְעִים שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם

תְּפִלּוֹת הֲמוֹנִיּוֹת

גּוֹמְרִים סִפְרֵי תְּהִלִּים

וּמְצַפִּים לַיְּשׁוּעוֹת

 

בָּן חֲמִשִּׁים וְשֶׁמּוֹנֶה

מַמְשִׁיךְ בְּמַסּוֹרָהּ

לָתֵת, לְהַגְדִּיל תּוֹרָה

ולהאדירה

 

מְבִינִים שֶׁזֶּה הַסּוֹף

אַךְ כָּלַל לֹא נִכְנָעִים

מַמְשִׁיכִים בְּדַרְכָּם

כְּמוֹ כָּל הַיָּמִים.

 

חִיּוּךְ אַחֵד חִוֵּר

וְזָעֲקָה אַחַת שָׁקְטָה

מַבָּט אַחֲרוֹן מְלַטֵּף

וְהִנֵּה עָזַבְתָּ

 

לֹא נִשְׁכַּח אוֹתְךָ כָּלַל

אֶת הַחִיּוּךְ הַמֵּאִיר

אֶת הַתִּקְוָה הַזּוֹהֶרֶת

אֶת הַשַּׁיִשׁ וְהַגִּיל

 

לֹא נִשְׁכַּח אוֹתְךָ.

לֹא נִשְׁכַּח.

 

וְעַתָּה שֶׁאַתָּה שָׂם

מַבִּיט עָלִינוּ מִמְּרוֹמִים

אָנָּא שָׁמוּר עָלִינוּ

כִּבְכָל הַיָּמִים

 

וְאָנוּ כָּאן

בָּאָרֶץ הַחַיִּים

שְׁמֵךְ נִשְׁמַר

לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים