פסיפס אתר יצירה





קטע

והגעגוע.

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
תמול מן שחר קראתיך
והננך לא מביט קרוב
ומן שחק רחוק מרוב
קיוויתי לשמיעתך

לחש קל של מתבונן
סדק אי אז את החוצץ
ולחץ קטן, פשוט, מתרוצץ
להאדיר מצחו בשמן

והשמש שזרחה מעליו
מאירה העולם עד תום
תשקע היא בסופו של יום
והוא ישל נעליו

תפילה קטנה של רגע אבוד
אשכבה לילד שלא ישוב
חפץ הוא בהבנת חשוב
עוד ספר קצר של חידוד
המשך...
0  
קטע

בדד

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
מעל ים, סוער, גועש,
מתנדנדת לה חצי נשמה.
מתחת לשמיים, צהובים, דהויים,
מביטה היא לאופק, החוצה.
השמש שקעה עליה זה מכבר, וחצי נשמתה - עזבה.
רוח חזקה, מכלה, מעיפה את הכל, פירקה עד לדום את חבלה.
סערה, סלעים מתפרקים, וחיוך אחד בודד, לחיצה חזקה.
ואש, קול שרפה, באה, ומכלה, וחבל שרפה.
והיא בו צפתה, נופל מטה מטה , מביט אליה בכמיהה.
ואחרי כן, בקול דממה דקה, רק שפתיה
המשך...
1  
שירה

תורת חיים היא

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
תורת חיים, לווני בדרכי
והכל יתבהר, לו רק תנסו
רק בקשה קצרה לי, כי-
הכל יתבהר אם לא תנוסו

נביאה את כבודו להארת העולם
בואו לפניו ברננה, בזמירות נריע לו
יודע צדיק נפש בהמותיו כולם,
אני שותק מול המבט השורף שלו
יודע אני כי לידיעות העולם כולם
מי ישווה ומה ידמה לידיעתם

כי נתן ינתן בידי הדבר,
תפילה קטנה של רגע שינצל
והתקווה הזאת לחזור
המשך...
0  
שירה

על הרב זאב קרוב זצ"ל

מאת רוקדת בגשם
כ"א באדר תשע"ח (08/03/2018)
נוֹלַד לְמֹשֶׁה בֵּן אֱלִיהוּ
בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע
מרכזניק לְשָׁנִים וְרָבוֹת
נוֹתֵן תְּמִיכָה וישע

רמ בַּהֶסְדֵּר שומרון
וּלְאַחַר מִכֶּן רֹאשׁ יְשִׁיבָה
עָשׂוֹר שָׁלֵם שֶׁל מַחְזוֹרִים
עוֹבְרִים תַּחַת הַרְבֵּה

דֻּבַּר יְשִׁיבוֹת הַהֶסְדֵּר
וְאַף אַחֵד מֵהָאַחְרָאִים
סדנאות בְּחִנּוּךְ יְלָדִים
בְּאִיתָמָר וָאֳפָקִים
המשך...
1  
קטע

זעקה מלב שבור

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
מתי הפעם האחרונה שבאמת ישבת והתאבלת על בית המקדש?
מתי בפעם האחרונה ישבת על רצפה הקרירה והבטת כלפי מעלה , לשמיים, בכית, וביקשת גאולה?
אני לא מדבר כאן על להתפלל שמונה עשרה, ולמלמל את ברכת בונה ירושלים. אני לא מדבר על לומר "ובנה ירושלים עיודש במהימניו ברוך בונרושלים מן". לא. אני מדבר על משהו מעבר לזה.
להרגיש את החורבן. לחוות אותו. להרגיש את האבל, את הגעגוע. את הציפיה, את הכמיהה.
לעצום
המשך...
2  
שירה

עם ישראל! הקשב נא!

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
שקט שורר, דומם העולם
מסביבנו שותקים כולם
על פניהם ארשת נהרה
ישראל אמרו - נעשה ונשמע

שתיקה רועמת, שכינה מתגלה
רבינו של עולם שומרנו מצרה
אבינו מביט, משגיח ממרומים
להגן עלינו תמיד מצרים.

היום כולם מבינים בבהירות
אלוקינו ברצונו גאלנו במהירות
לנו נתן את התורה הקדושה
ונשמתנו אליו לא חשה

קיבוץ גלויות לעתיד לבוא
יודע ה' היודע
המשך...
0  
שירה

הבאו ימים רעים לישראל?

מאת רוקדת בגשם
י"ג בסיון תשע"ח (27/05/2018)
הנה באים ימים
בהם אאלץ לשתוק
אכבל בכבלי הגוף
ולא אוכל צאת

ידעתי, כי לא אוכל עוד שאת
מגופי החוצה לפרוץ, לצאת
ימים באים הנה, ולא יוצאת
מכבולה, בכבלי הגוף השורפים

הבאו ימים?

רציתי לרצות, לתת מחשבות
עיני נאבדו בסבך המראות – להתיר אסורות
יכולתי לשפר, יכולתי לתקן, לעשות,
מי יתן ואזכה לראות שוב כל זאת.

לא אוכל לשאת עוד
המשך...
1  
צילום

וראשו מגיע השמימה

מאת רוקדת בגשם
ז' באייר תשע"ח (22/04/2018)
סולם יעקב, גבעת מרדכי, ירושלים.
המשך...
8  

רוקדת בגשם

שלום מנפנף​​​​​​. 

ברוכים הבאים לכ. א. שלי. 

נעים להכיר, אני אדם. אחר כך גם בת והכל, אבל קודם כל אדם. גם לי יש חזקות וחולשות, גם לי יש זמנים טובים וקשים. גם לי נסיונות וכשלונות.

אני משתדלת להכיר ולקבל כך אדם, מי שהוא, איך שהוא. תמיד. לא משנה מה. בסופו של דבר כולנו נבראנו בצלם קל חי וקיים. נכון, לפעמים אני לא מצליחה. אבל גם אני אדם. גם אני נכשלת לפעמים. 

אני רוקדת בגשם. לפחות בתאוריה, לא תמיד אני מצליחה. כי לדעתי, החיים הם לא לשבת בצד ולחכות ש סערה תחלוף, אלא לרקוד בגשם. לשמוח בצרות, ולקבל אותן. כי מי קל מבלעדי ה' ומי צוּר מבלעדי אלוקינו? (רוקדת בגשם, תשע"ח) 

 

חמדה נפשי.. לדעת כל רז סודך.  יערב שיחי עליך כי נפשי תערג אליך. 

 

והנה הגיע הרגע, לבוא ולהודות לכולם.

על הקשבה אינסופית, על הכלה, על הבנה. על לסבול אותי במצבים הכי הכי הזויים שלי.

לאנשים שלוו אותי ברגעים שמחים וקשים, מדהימים ושוברים. ימים של צער וכאב, של געגועים, ולהבדיל ובמקביל - רגעים של שמחה,רגעים של אושר, של הצלחה.

אולי חלקכם תוהים למה כתבתי את זה. יכול להיות אני בעצמי תוהה.

יכול להיות שחלקכם כבר הבנתם. אז כן, אני רוצה לעזוב.

אני אדייק. אני לא יודעת האם אני רוצה. אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות.

אני לא יודעת לכמה זמן אני עוזבת. יכול להיות שליום, יכול להיות שלתמיד. מה שבטוח, אם מישהו צריך אותי - מוזמנים תמיד לפנות בהודעה.  את המספר שלי ניתן להשיג בפרטי אצלי או אצל אנ'שות.

אז זהו. אני סוגרת כאן היום, תקופה ארוכה ממש שהייתי כאן. תקופה שחיזקה וחישלה אותי. תקופה מדהימה, באמת. הכרתי כאן אנשים, שיש להם כוחות אדירים. אדירים ממש. המקום הזה בוודאות גידל אותי, והצמיח בי דברים גדולים.

למקום הזה יש עוצמות גדולות. ממש. ואני יכולה רק לבקש מה' שיברך אתכם, ושתצליחו לעשות כאן את הבחירות הנכונות. אם מי לדבר ואם מי לא, האם לעזוב או לא.

ואסיים בדברי הרב זצל - בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.

והעיקר - אל תכחש בם... 

ב'הצלחה לכם.

 

החתימה האחרונה שלי: 

'כִּי מִי־אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹקינוּ'

אם לא תגיבו לי בטקט עדיף שלא תגיבו. 

כמי שמצא בה את עצמי, כשלא זכרתי מי אני, תמיד היא באה והאירה לי פנים. אומרים שהיא כל הטובות שבעולם, לו רק היה לנו מושג... היינו רצים ורצים ורצים ונשבים בקסמה לפניה, משתגעים, מתלהטים אחריה.

|פותחת שרשורי ההכרות הרשמית של נסיופ|

 

צור תעודה חתום תורה בלמדי (ישעיהו) 

אגב, ישעיהו הוא ספר מדהים. גם הושע. וזכריה וחגי ומלאכי. 

 

העת לכם לשבת ספונים בבתיכם והבית הזה חרב?! 

לא! 

עת להבנות! 

שימו לבבכם על דרככם! 

עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית! 

יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו... 

כן עת בא עת בית ה' להיבנות! 

(חגי)

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוך (זכריה) 

והיית עטרת תפארת ביד ד וצניף מלוכה בכף אלוקייך (ישעיהו) 

דברים שחשוב שישמרו: 

 רציתי להסב את תשומת לבבכם למשפטים בעייתים בספרות התורנית - פרוייקט השטו"ת

שבע. - נסיונות פעילים

ענייני דיומא אמרן? - נסיונות פעילים

מעיז לכתוב. מעיז לכתוב. - נסיונות פעילים

שיתמודדו. - ריק ומוסתר

תודה, כולכם. עכשיו אני: - נסיונות פעילים

התורה שלנו השתנתה לבלתי היכר... - נוער וגיל ההתבגרות

אני עייף רצח, השעה גם מאוד מאוחרת, כתבתי כמה משפטים... - נסיונות פעילים

בלחיות - בעיה או ברכה? - נוער וגיל ההתבגרות

כשהשמש יורדת, היא נופלת על הלב ומכבידה עליו. לכן יש כל כך הרבה הקלה באור הבוקר. (עם הנצח!! , תשעז) 

 

תאיר עירך החרובה

תבכיר עמך בניך

תגדל שמך ותקוממהו

תדבר טובתנו ותאיר

תהווה פתח אוהלך

תוריש נחלתנו ונשובה!

 

תזכור זבולך זה חרב

תחזק עמך הפועלים

תטהרנו ונקנו מחטאינו

תיישב ארצך בגבולך

תכמיר רחמיך על בניך

תלוונו בקיום דבריך!

 

תמרקנו מחטאינו

תנערנו ונשליך דום

תסער ונקום וכפר

תעורר בת ציון מקומה

תפאר עיר חרבה

תצדיק עמך בדין

תקרא לבניך וישובו

תשמע קול תחנונינו!

 

תתקן גלותנו

תתן גאולה לדורשיה

תתרץ צרינו בבואך

תתמרן נפשינו אליך!

 

(ספיישל אלול) 

 

 

התסכול שוב גואה בי

 

מתאפק לא לשבור בחמתי

 

עוד צועקים מאחורי 'רעבי'

 

דווקא ביום בו ארכה אמתי

 

תפילה קצרה נשאתי, יוצא לשדות

 

יודע, אדקר בקוצים לשד אות

 

יודע, אשקר לעצמי ולעולם.

 

 

 

 

 

כי לא מגיע לי בכלל,

 

לא להנהיג, לא להוביל כלל

 

אז אנא אל תפנו אלי, אני לכוד

 

 

 

הרעש בוער וגובר על הקריאה

 

ירייה חלושה, שלמקרי - אה!

 

האכשל? ידעתי. אפול. אכשל.

 

 

 

ואיני טורח לנגב דמעותי באור היום האפל.

 

 

 

(הגיגיו של סופר, ה'תשעח) 

 

​משתדלת לא לדבר עם בנים באישי. נכון, לפעמים אני נופלת. אבל אני מנסה. אודה לכם אם תעזרו לי בכך. 

 

מסר ליוצר | שיחה עם היוצר