פסיפס אתר יצירה

והגעגוע.

פורסם בתאריך י"ג בסיון תשע"ח, 27/05/2018

תמול מן שחר קראתיך

והננך לא מביט קרוב

ומן שחק רחוק מרוב

קיוויתי לשמיעתך

 

לחש קל של מתבונן

סדק אי אז את החוצץ

ולחץ קטן, פשוט, מתרוצץ

להאדיר מצחו בשמן

 

והשמש שזרחה מעליו

מאירה העולם עד תום

תשקע היא בסופו של יום

והוא ישל נעליו

 

תפילה קטנה של רגע אבוד

אשכבה לילד שלא ישוב

חפץ הוא בהבנת חשוב

עוד ספר קצר של חידוד

תגובהתגובות