בסד
לפני כמאתיים שנה, השתוללה בעם ישראל מחלוקת קשה ומרה בין ה"חסידים" לבין ה"מתנגדים".
בראש תנועת החסידות עמד בעל ה"תניא", ובראש ה"מתנגדים" עמד הגר"א.
בדיון שהיה לי עם צבי,הוא הזכיר את אותה המחלוקת.
היום נזכרתי בסיפור מעניין שקשור לנושא.
את הסיפור שמעתי מהרב מאיר הורביץ שליט"א, רב קהילת חסידות "בוסטון" בשכונת הר-נוף בירושלים.
בעל ה"תניא" עשה מאמצים אדירים להפגש עם הגר"א ולדון עמו בדברי תורה.
הנסיונות נכשלו תמיד והם לא נפגשו מעולם.
באחת הפעמים שמע תלמידו הגדול של הגר"א- ר' חיים מוולוז'ין שבעל ה"תניא" שוב מנסה לפגוש את רבו.
הוא חשש מאד שהפגישה תתקיים . לכן, הוא פנה אל אימו של הגר"א בבקשה שתאסור על בנה לפגוש את בעל ה"תניא".
ואכן, היא נענתה לו ואסרה על הגר"א "בגזרת כיבוד אם" את הפגישה.
מאז,נזהר הגר"א עוד יותר מפני פגישה כזאת. עד כדי כך שכאשר שמע שבעל ה"תניא" עומד להגיע לווילנא,
הוא עזב את העיר ונסע, מחשש שמא יפגוש ברחוב בטעות את הרב שאמו אסרה עליו לפוגשו.
כאשר שמעתי את הסיפור חשבתי לעצמי,
מי יודע איך היתה נראית כל ההסטוריה של עם ישראל לולא פנה הרב חיים מוולוז'ין לאם הגר"א ?
נקודה מעניינת הרבה יותר היא העובדה שאותו רב חיים מוולוז'ין, נפגש בסופו של דבר עם בעל ה"תניא" לאחר פטירתו של רבו הגר"א….
----------
השאלה עדיין מטרידה אותי….
אשמח מאד,אם יש למישהו ידע מוסמך שעל פיו יוכל להסביר את התנהגותו של הרב חיים מוולוז'ין .
תגובהתגובות