הערות המחברת:ראו הוזהרתם! סיפור זה הוא דמיוני!
המסע לארצות הכפור...
פרק א'
שיעור הסטוריה-ארצות הכפור
מיטל ויובל היו חברות טובות, אך הן היו מאוד שונות באופי:
מיטל הייתה חרוצה ומסודרת, ואילו יובל לא הייתה כל-כך טובה בלימודים ו'בלגניסטית' רצינית. למרות השוני הן הסתדרו טוב מאוד. אם קרה מקרה בו ראית את מיטל או את יובל לבד, זה אומר שאתה איש ממש צדיק (בגלל שזה נס...). כמו לכל הילדות, גם למיטל וליובל היו אויבות. קראו להן מיכל ושובל. מיכל ושובל תמיד הציקו להן בכל דרך אפשרית. בין אם זה לענות למורה בתורה של אחת משתי הבנות ובין אם זה לשים להן רגל. טוב, אני חושבת שאתם כבר יודעים הכל על מיטל ויובל. היי,היי! רגע! אני חושבת שעוד לא הכרתם את המשפחות שלהן. אז הינה זה בא... מיטל: אמא-עינבל, אבא-גל ואחות קטנה-סיגל. יובל: אמא-ליטל , אבא-טל ואחות קטנה-אורטל. טוב, עכשיו כשאתם באמת יודעים הכל על מיטל ויובל אני רק רוצה שתדעו שמיכל ושובל היו אחיות ולהורים שלהן קראו דור ומור. אם אתם תוהים למה גם שמותיהם של הוריהם של מיכל ושובל לא מתחרזות עם שמותיהן, אז גם כדאי שתדעו שההורים של מיכל ושובל מתו אז הדודה והדוד שלהן גדלו אותן, ולכן שמותיהן של הדוד והדודה שלהן מתחרזים לשמות אחרים (ללידור, ביתם היחידה).
מיטל, יובל, מיכל ושובל למדו בבית הספר נחלים. היום מערכת השעות שלהן הייתה:
תורה
אוכל
חשבון
הפסקה
אנגלית
גאוגרפיה
הפסקה
הסטוריה
הולכים הביתה
אתם בוודאי תוהים גם למה אני מספרת לכם מה מערכת השעות של מיטל ויובל, מה, זה חשוב? אז התשובה היא כן, זה חשוב ועוד מעט תגלו למה.
היום עבר במהירות הבזק. בדיוק בצילצול המבשר על סיום ההפסקה מיכל שמה רגל למיטל, אבל מיטל, שהייתה זריזה יותר ממיכל, שמה לב לרגלה ועברה מעל הרגל. לעומת זאת, יובל, שלא הייתה זריזה כל-כך, מעדה ונפלה.מיטל מיהרה לעזור ליובל לקום. שתיהן שמעו את צחוקה המתגלגל של מיכל בדרכה לשיעור הסטוריה.
השיעור היה משעמם מאוד. את רוב זמנן בילו מיטל ויובל בכתיבת פתקים על 'איך נעניש את מיכל על מה שהיא עשתה?'. לפתע המורה להסטוריה (חגית) אמרה "אתם יודעות, אתן נראות כאילו אתן נמצאות בארצות הכפור". כל ראשי התלמידים הורמו מיד מהשולחנות ("ידעתי שזה יעבוד", אמרה המורה חגית). "סליחה המורה?", אמרה מוריה, "מה אלה ארצות הכפור?". "ידעתי שתשאלו", אמרה המורה בחיוך, "טוב, ארצות הכפור... מאיפה נתחיל? כפי שאתם בוודאי הבנתן מיד, בארצות הכפור יש כפור, קור. מסתובבת אגדה שבה מסופר שבארצות הכפור יש..., אתן יודעות מה? אני אביא את האגדה עצמה". בזמן שהמורה הלכה להביא את האגדה מיטל העבירה פתק ליובל ובו רשמה "אם המורה תגיד לנו איפה נמצאות ארצות הכפור אז את רוצה ללכת לשם?". יובל העבירה לה את הפתק בחזרה. היה רשום שם "כן". "חזרתי!", הודיעה המורה בחגיגיות, "הינה האגדה!". "את יכולה לקרוא לנו אותה?", שאלה שרה. "אז למה הבאתי אותה?", ענתה לה המורה, "אם לא להקריא לכם אותה?". "יש!", צעקה כל הכיתה, "קדימה, תתחילי!". "בסדר", אמרה המורה והתחילה לקרוא:
"ארצות הכפור נמצאות הרחק הרחק, בארץ רחוקה. המפה נמצאת כאן:(מצויירת כאן מפה). בארצות הכפור ישנן מפלצות נוראות. המפלצות שומרות על הכניסה לארצות השמש, הנמצאות מאחורי ארצות הכפור". "מה, זה הכל?", שאלה קרן. "כן", ענתה לה המורה, "אבל למרות שזו אגדה קצרה, היא חופנת בתוכה סודות גדולים...".
דקה אחרי הצלצול נשמעה צעקה. האגדה והמפה נגנבו...
רוצים לדעת מי גנב את המפה? רוצים לדעת מה התוכנית של מיטל ויובל ומה התוכנית של מיכל ושובל? אם כן, קראו את הפרק הבא!
*
תגובות
זה פטוש מהמם!
את ג-ד -ו-ל-ה!
(אני יודע שאת בת!).