יצירות של *

המסע לארצות הכפור... פרק ב' למי עוד יש ת'מפה? "צידה לדרך:אוכל, שתיה, האגדה+המפה וחלוקי נחל". "למה חלוקי נחל?". "כדי לזרוק על המפלצות שבארצות הכפור". "נו באמת! את מאמינה שיש שם מיפלצות?!". "נו באמת! את מאמינה שיש דבר כזה ארצות הכפור וארצות השמש?!". "טוב, בסדר מיטל! אני מאמינה! באמת!". "אז בואי נצא למסע!". "עכשיו?". "כן. למה מה קרה? כואב לך משהו? את פוחדת?", שאלה מיטל בלגלוג. "לא, זה לא זה...", ענתה יובל, וסומק עלה על הלחיים שלה. "אז מה קרה?", שאלה מיטל בקוצר רוח. "יש לי שרותים...". ואצל מיכל ושובל... "מיכל?". "מה?". "שנצא למסע?". "איזה מסע? לאן?". "המסע לארצות הכפור כמובן!. היי! זה חרוז! לאן, כמובן! חה חה!...". "אבל אין לנו את האגדה והמפה". "כשהמורה העבירה את המפה בין הבנות העתקתי את האגדה והמפה. בגלל זה היא התעכבה אצלינו". "אז בגללך המורה צעקה עלינו שהתעכבנו עם המפה!". "נו טוב, העיקר שהרווחנו מזה משהו". "אבל למה לא פשוט גנבת אותה מהמורה בזמן שהיא לא הסתכלה וגמרת עם זה?". "מה, את לא שמעת?! המפה נגנבה!". "מה? מי? מו?". "אני לא יודעת". "אני מתערבת איתך שאלו מיטל ויובל...". בחזרה למיטל ויובל... "נו, גמרת?" "כן, אני רק שוטפת ידיים". "נו כבר!, תמהרי!". "למה למהר?" כי שמעתי שמיכל ושובל העתיקו את המפה". "ואת מאמינה לזה?" (יובל בדיוק יצאה מהשרותים). "כן! גם אם זה לא נכון! אנו חייבות לקחת סיכונים!". "טוב, הבנתי. בואי נזוז". ושוב אצל מיכל ושובל... "בואי נזוז". "בסדר". (איזו שיחה קצרה...).

הערות המחברת:ראו הוזהרתם! סיפור זה הוא דמיוני! המסע לארצות הכפור... פרק א' שיעור הסטוריה-ארצות הכפור מיטל ויובל היו חברות טובות, אך הן היו מאוד שונות באופי: מיטל הייתה חרוצה ומסודרת, ואילו יובל לא הייתה כל-כך טובה בלימודים ו'בלגניסטית' רצינית. למרות השוני הן הסתדרו טוב מאוד. אם קרה מקרה בו ראית את מיטל או את יובל לבד, זה אומר שאתה איש ממש צדיק (בגלל שזה נס...). כמו לכל הילדות, גם למיטל וליובל היו אויבות. קראו להן מיכל ושובל. מיכל ושובל תמיד הציקו להן בכל דרך אפשרית. בין אם זה לענות למורה בתורה של אחת משתי הבנות ובין אם זה לשים להן רגל. טוב, אני חושבת שאתם מיטל, יובל, מיכל ושובל למדו בבית הספר נחלים. היום מערכת השעות שלהן הייתה: תורה אוכל חשבון הפסקה אנגלית גאוגרפיה הפסקה הסטוריה הולכים הביתה אתם בוודאי תוהים גם למה אני מספרת לכם מה מערכת השעות של מיטל ויובל, מה, זה חשוב? אז התשובה היא כן, זה חשוב ועוד מעט תגלו למה. היום עבר במהירות הבזק. בדיוק בצילצול המבשר על סיום ההפסקה מיכל שמה רגל למיטל, אבל מיטל, שהייתה זריזה יותר ממיכל, שמה לב לרגלה ועברה מעל הרגל. לעומת זאת, יובל, שלא הייתה זריזה כל-כך, מעדה ונפלה.מיטל מיהרה לעזור ליובל לקום. שתיהן שמעו את צחוקה המתגלגל של מיכל בדרכה לשיעור הסטוריה. השיעור היה משעמם מאוד. את רוב זמנן בילו מיטל ויובל בכתיבת פתקים על 'איך נעניש את מיכל על מה שהיא עשתה?'. לפתע המורה להסטוריה (חגית) אמרה "אתם יודעות, אתן נראות כאילו אתן נמצאות בארצות הכפור". כל ראשי התלמידים הורמו מיד מהשולחנות ("ידעתי שזה יעבוד", אמרה המורה חגית). "סליחה המורה?", אמרה מוריה, "מה אלה ארצות הכפור?". "ידעתי שתשאלו", אמרה המורה בחיוך, "טוב, ארצות הכפור... מאיפה נתחיל? כפי שאתם בוודאי "ארצות הכפור נמצאות הרחק הרחק, בארץ רחוקה. המפה נמצאת כאן:(מצויירת כאן מפה). בארצות הכפור ישנן מפלצות נוראות. המפלצות שומרות על הכניסה לארצות השמש, הנמצאות מאחורי ארצות הכפור". "מה, זה הכל?", שאלה קרן. "כן", ענתה לה המורה, "אבל למרות שזו אגדה קצרה, היא חופנת בתוכה סודות גדולים...". דקה אחרי הצלצול נשמעה צעקה. האגדה והמפה נגנבו... רוצים לדעת מי גנב את המפה? רוצים לדעת מה התוכנית של מיטל ויובל ומה התוכנית של מיכל ושובל? אם כן, קראו את הפרק הבא! *