בס"ד
כיתה ג רעשה וגעשה כרוח הסוערת בלב ים , כספינה המטלטלת .
"היא עזבה היא ברחה מין הכיתה " - אמרה שירת בקול רווי זעם . " אפשר לחשוב מה כבר אמרנו לה שהיא יתומה זה באמת נכון , אבא שלה נפטר לפני חצי שנה , למה היא צריכה לברוח מין הכיתה " - והשתתקה .
אף ילדה לא פצתה את פיה כדי להגן על היתומה בת השמונה שעזבה לבלתי שוב ....
על דבר שנכתב ונחתם בטבעת המלך אין השיב , - והמלך הינה מלכתה של הכיתה .
כעבור מספר דקות כששבה המורה לכיתה המשחכה בשיעור כרגיל .
לא שמה לב לסערה שפקדה את הכיתה אך כמה דקות קודם , לא שמה לב לחסרונה של ילדה קטנה הנחבאת אל הכלים
לו רק יכלה לשמוע שוב את דברי הזעם שנשארו עוד תלויים באוויר ..... בסופו של יום הלימודים הייתה בפיה של הורה הודעה משמחת מחר יש מסיבת כיתה גם האמהות מוזמנות ואפילו כדאי שיבאו עימן את האחים הקטנים יותר הדפים על השולחן אתם יכולות לקחת להביא גם לחסרות .
משום מה המילים האחרונות נבחעו ברעש צלצול הפעמון המבשר על עוד סיום של יום למודים לידדה הוא הסתיים אך לו היתה יודעת מה שקרה היה וודאי מסתיים אחרת .........
מוקדש : לארץ ישראל לנצח במיחד בשבלך
תגובות
יש עוד בהמשך ......
ואני מאוד מחכה להמשך.
זה מרגש מאוד, כתוב בצורה יפיפיה ונוגעת ללב.