בס"ד
זאב בעור כבש, אחד בפה ואחד בלב
עוטים על עצמם מסכה , בכל ימות השנה
נראים הם כמוני כמוך, אחים לנשק הם לנו
מתחפשים הם לא רק בפורים, עוטים הם על עצמם אדרת
גלימה של אצטלת צדיק, אין תוכם כברם
מתקשטים בנוצות שאינן שלהם , חליפה שחורה משחור
ובלב פנימה בחדרי חדרים , הם הם עצמם...
מוקדש: לאחי היקר אלרון בקשר לדיון שהיה לנו
תגובות
אבל מקוננת בי תחושה שכשאני לא כאן
את בעצם חוזרת על אותו מישפט בכמה דרכים שונות...לא העברת כאן מסר...
בס"ד
יפה ממש!למרות שלא הבנתי...:-)