מכל מפגש,
נולד לו שיר, עולה,
מותח צווארו
ומחפש מפלט
מן המציאות המרה שנזרק
היישר לתוכה.
לומד את משעולי נפשי הסבוכה,
ואת כאבי החדש.
צועק את מה שחרה לי היום,
במילים, שתיקות, חיוכים
ואכזבה.
יודע אותי,
את מה שנחבא בהתחמקותי,
בבריחותיי,
בשורותיי שותתות הדם,
בחיי,
ובתמימותי.
יודע ששוב חטאתי
לתקווה.
מכל מפגש,
שיר שונה,
עם כאב נפרד ומלא עולם,
וכל אחד,
שוב,
מוחה על טעויותיי
ויודע עלבון אחד
משלו.
תגובות
בס"ד
מצטרפת לאסתר...השיר נחמד+...!!!