צל.

"תקווה.
לחזור אל האור
לצאת מבין צללי הבדידות
וכאדם אמיתי
לראות
בין האשליות
והצל".

-------------

"וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה רואה כאנשים".
[שופטים, ט, ל"ו].

-------------

רק צל ההרים סביבי,
לוחש
ואותו-
אני רואה כאנשים.
מספרים לי
ששוב נעזבתי
שהייתה זו רק הזיה,
שצל חולף אני
וצל מילים אדישות
ראיתי כחיוכים.

צילי
צוחק לי
ואותו אני רואה
כמותו.
חיוכו לועג
אבל צילו שמרפרף סביבנו
שוב מפיח בי
תקווה.
לחזור אל האור
לצאת מבין צללי הבדידות
וכאדם אמיתי
לראות
בין האשליות
והצל.

לראות חיוך כחיוך
ורק מבט-
כמבט.
ולדעת
שהצללים נסוגו
וכעת
זו רק אמת פשוטה
שאולי נעזבתי
אך
רק לרגע קט
הוא דיבר אליי.

וגם אם צל מילותיו היה החיוך
זה די לי,
בינתיים.