"רצה ד' אלוקינו בעמך ישראל..."

בעזרתו בכל עט ועת.

יושב, חושב מתאמץ.

מהשקעה הראש כמעט מתפוצץ.

ישנה מטרה שהיא היעד,

ונראה המרחק כבהישג יד.

"אין דבר העומד בפני הרצון!"

אך אין זה עוזר,

במציאות הוא תקוע כעצם בגרון.

מהתעסקות המחשבה בעבודה המעשית,

הרצון(החשק) עולה ומתגבר.

את הניצוץ השכלי אינך מצליח להצית,

והינך לא מרפה, חופר וחופר...

רצון. שבעזר ד' סופו להתגשם.

הוא לא שהיה בדוחק השכל והשעה,

אלא מתוך רווח ומרגועה למחשבה.

לא זה שהייה  לרצות הסובבים,

אלא להוציא את החווי בפנים.

ורצוי לדעת.

שאם למרות המאמץ וההשקעה,

לפועל לא יצא ואינו הצליח להתגשם.

כהרגשת מחנק שאינך נושם.

הבֵן.

ייתכן שהמאמצים היו צריכים לצאת ולהעשות.

אך לא על המלאכה לגמור בעת הזאת.