כשצוק המסתור קופאהשיר הזה נחקק באבן.אדם-לבד במחסה,חבוי בקש ותבן.
את חיוכו שולח לךאל ארצות החום.לו רק יכל להיות איתךמעבר לתהום.
החשיכה שלא תלךשוב בגופו נוקבת.שביל שנותר לו אל ליבךהוא שיר חקוק באבן.
תגובהתגובות