עברה שנה, אבל כלום לא השתנה.
בלי בית, בלי עבודה, בלי כלום.
לפעמים זה חוזר אליך- ימים של מאבק וימים של דמעות. ימים של אידיאלים.
כ"כ הרבה השארת מאחור וכ"כ הרבה לקחת הלאה.
מתוך הפורענות זכית במידה חדשה של אהבת ישראל, וגם אהבת הארץ.
אבל מה שנלקח- לא עוזב אותך.
בלילות אתה חולם על הבית שעזבת ועל כל מה שהוא היה בשבילך.
הגעגועים קורעים אותך.
כולם אומרים שצריך להמשיך הלאה- אבל איך?
והימים- ימים של דמעות, ימים של געגועים וימים של מחסור. ימים חדשים ומאכזבים.
תגובות
שילך בקלות ....