בעין דומעת בוחן את החדר
מסתכל מסביב, שהכל כאן בסדר
הכל נשאר כאן כמו תמיד
המיטה, הארון והקיר-בצבע אחיד
מחפש סממנים של טוב
ולא מוצאם במקום קרוב
במקומם רואה דמעות צורבות
והמון הרגשות-כואבות
הסידור אי שם לפינה נזרק
שיעזבו אותה לנפשה רק
שיפסיקו להטיף לה מוסר
כך הבין, ולביתו חזר
'זהו, עזבתי כל ניסיון איתה
קשה שם לחיות עם תחושת בעתה
את הדת ממנה היא בעטה
אליה אחזור בזמנה ובעיתה.
__
מוקדש לאבא שלי.
תגובהתגובות