---מראה מוכר וקר לי מדי,
אדם-סיפור, אדם-סיפור,
קהילה של ריחוק וניכור ובידוד
שמועכת אותך
פנימה, אל המחשבות שלך
ולא משאירה מקום לדמעות.
---צלילים מובילים אותי במסלול שחוק
אל הייאוש הבלתי-נמנע.
מתוך קובייה ומסגרת קשה-
זיכרון סמיך של חיוך חד
פעמי.
---הכאב מחריף,
הדמעות מלוחות,
והשוקולד מריר.
בסיפור שלי אין הרבה
מתוק.
תגובהתגובות