"תפילה לעני כי יעטוף, ולפני ה' ישפוך שיחו"
שפכתי את ליבי כמיים אליך, כל מכאובי נפשי פרסתי מלפניך.
אח! כמה היתה מתוקה התחושה הזו.. הידיעה שאני לא לבד, שיש מי ששומע אותי...
"ה' שמעה תפילתי, ושוועתי אליך תבוא"
הבנתי שצריך עוד קצת, עוד זעקונת אולי, ותחינה- שתשמע את תפילתי,תפילה שפורצת מלב דואב, שואגת בגרון ניחר- שמע תפילתי!! דורשת, שקריאתי תצליח לקרוע רקיעי מרומים, להגיע עדי כיסא כבודך...
"אל תסתר פניך ממני, ביום צר לי..."
אבל.. השמיים נשארו אטומים. ואני בתחינה אחרונה, חלושה, חיוורת, מנסה עוד לבקש.. אל תסתר פניך ממני!
ואז בבת אחת השירה הופסקה.
חיילות במדים ומבט אטום הוציאו אותנו בכוח, מנתקות אותנו סופית, מהאחיזה בך, מהאחיזה באדמתנו, מהאחיזה במדינתנו...
התנתקות.
תגובהתגובות