פחד למעוד

הפרחים כבר
אינם מפריעים בלבלובם.
הנחיתות עדיין משתכשכת
במיימי דמעותיי.
רוח הפרצים כבר אינה
עוברת אורח בדרכי,
אך-
עדיין יש פחד למעוד.

הייסורים עודם נוקשים על דלתי.
הרוח הנגדית כבר אינה פוקדת אותי.
דמעותיי קופאות 
כשלג בלבבי
העטור קמטי שיבה.

אך-
ה'חוץ' שב לקדמותו,
ניצח הוא את לבבי,
נשארתי לבדי ביחד עם צרותיי.
בלי אף אחד שיחייה בתוכי.

עושה כמעשה ה'חוץ', 
מותירה הכל בפנים.
ומבחוץ שלי-
בונה תדמית מושגת יותר,
ואף יותר משגשגת