אדם מתעורר בנקודה בחייו שוב
לא עיוור,
ער למעשיו.
אדם קם מסתכל, מה עשה ולאן מוּעדת
דרכו וכיוונו - מביט. רואה, מעידה,
מחפש משמעות
לנפילתו.
אדם בקומו לפתע.
בחייו,
לוקח עבר והווה שלו
מקבל את שהוא חב,
לבנות עתידו.
אדם פוקח עיניו ומתפקח.
חסר משמעות בחיים,
את נשמתו לוקח.
[בורא עולמים]
תגובות
לקחתי אלי.
הרעיון כאן מחכה הרבה זמן לגאולה מילולית לענ"ד, ועדיין צריך לדבר עליו הרבה.
יעקב.
וגם את המסר הייטבת לתאר ולהעביר.
אהבתי מאוד את הסיומת. היא חזקה.
יישר כח!
יפה, אם כי לדעתי משחקי המילים מסרבלים את מה שאתה רוצה להעביר. למשל:
אדם קם מסתכל, מה עשה ולאן מוּעדת
דרכו וכיוונו - מביט. רואה, מעידה,
מחפש משמעות
לנפילתו.
כאן למשל השבירה מיותרת, אני חושב שניסית להדגיש את מועדת- מעידה (תקן אותי אם אני טועה...).
ובהמשך- רואה, מעידה- אני חושב שכדאי היה לנקד כי יש נטייה לקרוא את שניהם בנקבה כשהתכוונת ל- רואֶה מעידָה.
כך עדיף לדעתי:
אדם קם, מסתכל מה עשה
ולאן מוּעדת דרכו וכיוונו.
מביט. רואה מעידה,
מחפש משמעות
לנפילתו.
כך לעניות דעתי... אבל אני אוהב פשטות, אני לא יודע אם כולם יסכימו למה שאמרתי.
(וד"א בסוף- חסר- לא התכוונת לחוסר?)