תמונתך עולה לנגד עיני,
ומחשבות רצות בקירבי.
רק עוד אתמול היית ממש,
והיום נשאר ממך זיכרון צף.
התמונה בליבי צובטת...
הבכי עולה בגרון,
והעינים מתחילות להן לדמוע.
הלב מסרב להאמין,
על החבר שלא יוסיף לצמוח,
שבמכת האש נגדע.
ההרים במר יבכיון,
והגבעות ישאו קולן,
על אלו שבדמם ציוו.
החיים שפעמו בעוז,
נשבו, עברו וחזרו אל מקורם.
בגן עדן תהיה מנוחתם...
הצביטה השאירה בי רישומה,
ובליבי תפילה,
אנא אל תישכחני...
____________________________
לע"נ שמונת הקדושים מהפיגוע במרכז הרב תשס"ח
תגובות
אהבתי את שלושת הבתים האחרונים במיוחד, אבל גם השאר יפים מאוד.
כל הכבוד לך:)
בס"ד
ממש יפה.
ישועות, נחמות ונקמות.