שבוי

בעקרון אשמח לכותרת אחרת...
נכתב בעקבות המכתב של גילעד שליט ומוקדש לכל אלה ששבויים "ופדויי ה' ישובון.."בעז"ה במהרה.

עינייך מעידות על חיות,
בעוד שגופך נשקל רק כמת.
[כמעט.]
עיניך מביטות על הכלום,בתמימות.
בעוד שראשך,יודע אמת.

עינייך חוששות על הקיום.
וגופך בודאי כואב.
לא נשאר לך מאום.
איני רואה אותך.
[אך שומעת זעקה,זעקתך?]
מצמררת אותי את כולם.
[מלבד אלה שיכולים באמת לעזור.]
ואם דבר לא נשאר לך,
מה אני יכולה לעשות,
להחזיר לך מבט אנוש?

עייניך דומעות ברגש,
וידי מרחוק מנסות לנגב.
[ללא הצלחה את דמעותי.]
וכאן זורחת השמש,
וחשוך אצלך .
[במיוחד בימים.]

ואני מבטיחה במבטך,
אעשה כל שביכולתי,
להחזיר אותך,
שבוי,
הביתה לגבולות.

[אתה מאמין לי?]