יצירות של nhanha

בס"ד הִנֵה הוּא מַגִיעַ לְרַפֵּא אֶת הָפְּצָעִים הִנֵה אֲדוֹן הָחוֹשֶֹֹׁךְ מְאַחֵה אֶת הָשְׁבָרִים וּכְנָפַיִים לְבָנוֹת לוֹ, מְרַפּוֹת, מַרְפּוֹת לְאַט, וְהוּא לוֹחֵש אֵלַיִיךְ הִנֵה הִנֵה אַתְּ הַבִּיטִי בְּעֵינַיִיךְ, אַל נָָא תַּחְשְשִי, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִיךְ חָבִיבַת נָפְשִי צְחוֹרָה כָּסָהַר צֲעַדִי אֵלַיי שוּבִי, אָנָא, שוּבִי, אָשִיבֵך אֵלַיי הִנֵה הוּא מַגִיעַ כְּסַעַר מִלְחָמוֹת אַיוּמָה הִכּוֹנִי מִבֵּין הַנִּדְגָּלוֹת עוּרִי מִשְנוֹתָיִיךְ, נְפוּלָה כִּמְעַט, קוֹל קוֹרֵא אֵלַיִיךְְ הִנֵה, הִנֵה אָתְּ.

בס"ד תודה על מחיקה שמחקת מציור חיי. על זעקה, על כל פעם ששאגתי "די!" על נפילה, כששוב ירדתי אל הבור, על תפילה , כשלא ראיתי את האור. תודה על מאבק גם אם לא הסתיים בטוב. על מחנק, כשמת בי משהו קרוב. על התקווה, על שהתבדתה מיד, והשתיקה שתישאר איתי לעד... תודה לך, תודה לך, לא כי זה טוב לי, לא כי נעים, רק כי זה ממך, רק כי זה ממך. הנני כאן, כורעת לך אלוקיי. הנני כאן, מודה על כל שברי חיי, הנני כאן, עימי גם יזע ודמעות, הנני כאן ואין לי אלא להודות. תודה לך, תודה לך, לא כי זה טוב לי, לא כי נעים, רק כי זה ממך, רק כי זה ממך.

בס"ד ובלילה הזה זוחלים הפחדים, וכבר אין אנשים, רק צללים ושדים. והצל מיילל, מה מלילה מילל, ועד כמה קשה וארוך זה הליל. ובלילה בלילה, כשלא מרגישים, אנשים נתקלים, מלאכים נפגשים. ופוצעים ופוגעים, אבל לא נכנעים, בשארית נשימה, בכוחות אחרונים. וברקיע עת ישועתה להפציע, מלחמה ושלום להגיע, להרגיע. ומה נשתנה זה מכל הלילות, שלפתע כבו פנסי הרחובות? מבוכת כוכבים והסתר לבנה, אבל כסה הרי, זהו ראש השנה. וברקיע עת ישועתה להפציע, מלחמה ושלום להגיע, להרגיע.

בס"ד כבר שנים היא חולמת מחפשת לשבת הו, חולמת נכזבת, את עדיין אוהבת. "נו תפסיקי, ילדונת!" הן קראו לה שחרחורת אבל היא בו נזכרת ועדיין נשארת... "כמה טוב היה יחד", היא בוכה, נאנחת היא הרסה המוצלחת, מן הפח אל הפחת. היא יצאה מביתו חופשיה בלי כנפיים הוא גרשה בעצמו, עם דמעות בעיניים... מה ראה, מה מצא בה לא תדע כל ימיה אבל היא אליו שבה אחר כל מכאוביה. והרוח היכה בה, והגשם צלף בה, והאופל כיסה בה כל תקווה נושנה בה. היא יודעת שהוא מחפש אחריה, הוא רוצה טובתה, לרפא את שבריה, קול נישא בהרים לא הטעוה אוזניה: שובי, שובי, בתולת ישראל.