יצירות של אהובה עירית

אחרי השקיעה. גוף עם רוח נחת לו על החול השמש שקעה- עבר עליו הכל. השקיעה לא משנה, אין מה לבדוק, לא צריך ללכת לטבילה. הרוח לא יכלה לשאת יותר. היא עצרה. אחרי השקיעה. הגוף עם הרוח חוזר לביתו לא צחוק ילדים מקדם את בואו השקיעה לא משנה, אין את מי ללטף, להשכיב לשינה. הרוח לא יכלה לשאת יותר. היא עזבה. אחרי השקיעה. הגוף כבר בלי רוח, שוכב במיטתו קר ובודד, אין עוד גוף לצידו. השקיעה לא משנה, ההשתוקקות, ההנאה. ההתחברות לאינסוף אינה. הרוח לא יכלה לשאת יותר. היא חזרה. אחרי השקיעה. באה זריחה.