היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.
ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.
איפה אבא?
אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה
לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.
היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב
ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה
היא תלך
פיצוחית
ב"ה
"כולם צריכים מזל – אפילו ספר תורה שבהיכל"
אל תגידו לי שהשמיים הם הגבול שיש עקבות על הירח.
יש אחדות כשלא מחפשים מחלוקת
משנאת חינם נחרב המקדש ומאהבת חינם נזכה ויבנה
לעולם-יהא אדם [קודם כל תהיה בנאדם]: 'ירא שמים' -בסתר [לא בראשי חוצות וכבלים] ומודה על האמת[עשית? תודה אל תחכם], ודובר אמת=בלבבו [לא על חשבון אחרים הצדיקות והאמת שלך ] וישכם ויאמר":
(ואחרי שעשית את כל זה אתה יכול לפנות לה' )
"רבון כל העולמים"
"אנשים אומרים שצריך להתנהג יפה בין ראש השנה ליום כיפור, אבל אני אומר שצריך להתנהג לא פחות יפה בין יום כיפור לראש השנה... "
מכתב מחבר בין אנשים. לא כמו דיבור, ודאי טוב יותר טוב כשמדברים, אבל מאשר זה איננו, הכתיבה תופסת מקום מסוים, והיא משתיקה במידה מסויימת את צמא הגעגועים. (אגרו"ק טו, קנא)
ילד קטן ואיש שיבה אם כי גויתם שונה
אבל בגודל נשמתם אין הבדל.
(אדמור הרייצ)
ההווה של היום הוא העבר של מחר שדאגנו לו אתמול
עוד יתפזרו העננים השחורים, והשמש תזרח.
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר