יצירות של שקוף כמו דמעה | יצירות ש-שקוף כמו דמעה אהב

שעת בוקר מוקדמת, לפני שחמה תנץ, ותבצבץ.
אני ואבי מורי יוצאים מדלת ביתנו, דלת עץ ארז מפואר, והולכים ברגלינו אל כיוון בית חיינו.
אני אוהב אהבת נפש את השעות של עלות השחר, בעת שהוא פורש כנפיו עלינו, זה זמן צלול ומיוחד, שריח של שחר נישא באוויר.
אנוכי ואבי מורי צועדים בין בתי העיר שעליה נאמר 'משוש כל תבל' ו'כלילית יופי' וכשמה היא, כך באמץ, פאר והדר לה,
''אווירא דירושלים מחכימא'' כך אמר

אור האורות
קדש קדשים
נר הבהב ונכבה.
לשיר את שירך - לריב את ריבך.
בלהט החרב המתהפכת, בצור אבניך, בדם קדשיך, ברגבי אדמתך, האדומה.
להדליק ששלהבת, ללבות גחלת.
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה.
הארץ בוכה מדם ויזע, על הלבבות על האחים, שהוכו בפשע.
זעקתם דומיה.
שומרים הפקד לעירך.
גואל יגיע אמתי?? בית מקדשך לנכרי.
ריח עשן עולה מחורבות, מהחולצות הקרעות.
שיר

את אבניה רצינו
ציון דממה.
בניה נטשוה
עבדך בן אמתך.
היה ההיא שהיתה תפארתך?!
כתרך גדעו
בניך שתקו.
דמעות ביתך זולגות
בית עזך לשחוק.
עד הנה עזרונו רחמיך
בכיה לדורות בעמך.
נפשי מחפשת משכן, מקום להשם, הוא שמך.
אשרי האיש.
לא עזבונו חסדך.

אנא בכח ימינך
ידיד, נפשך
הגלה נא
וטהר לבב עמך בלשון זהרית
כבס נפשנו בבורית
נקה לבנו מכתם ועוון
ויכפר בת ציון
וישועה
ושמחה
וסכת השלום
במהרה
תפרש ותחפה
תבנה ביתך כתחילה
שוב בהמון רחמיך
כי אין בנו
לא מעשים.
רק שמחה, ושירים
הבט משמים וגאל נפשנו
מזה העולם, ותחיה המתים.
כי עמך שבור לרסיסים.
ונוכל לעבדך באמת,