יצירות של בין לבין

בס"ד! נכתב בהשראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. מקווה ששלום לך, זה ששאלתי. שאלתי למה הלכת. אמרת לי שכדי שתיהיה מדינה. שאלתי למה אתה. אמרת לי שבאים כולם. שאלתי למה קרבי. ואתה ענית, מחייך- "כדאי להציל את העם" כבר אז ראיתי עיניך מבריקות מהתרגשות. שאלתי למה לגבול. ענית לי שזה מקום חשוב. שאלתי עד מתי. ענית עד שאפשר. שאלתי כמה, ענית כמה שצריך. שאלתי איפה אתה, וליבי ענה שבקרב שאלתי נפשי אליך, אולם הפלאפון עמד דומם. שאלתי למה אינך עונה. ולא היית כדי לענות וליבי כאב עלי כל כך. שאלתי את משפחתך מה איתך. נשמע שלא ידעו. ולבסוף זעקתי את מה שהעיק עלי. האם אתה חי? ועיניהם הבוכיות ענו לי הכל חזרתי ושאלתי את הורי למה אני חיה ועיני שבו והתכסו דוק של דמעות. שאלתי, למה הלכת?! ולא היית כדי לספק תשובה...

מתנות חיים. אנחנו הולכים בדרך משתדלים שלא לסטות מדרך המלך. לצידנו חולפים עוד ועוד אנשים פרטים עליהם איננו יודעים- מאין באו, מאיפה ולמה, ואיך, לא נדע חלק מהסיפור כולו כל אחד מביא לי מתנה ממנו, משלו. החכמה היא לקחת את הדרוש גם אם ערכו הכספי פחות מגרוש... כל מתנה שנתנו, מתנת חיים היא וכל הכוחות הטמונים בה, הטובים, טמונים בי ואם אנצל זאת, ואם אשתמש אוכל עם הרבה סייעתא דשמיא, להמשיך, לעלות ולהתקדש בכל אדם טמונים הכוחות הכוחות שקיבל מאנשים, ואיתם כוחות שניתנו מבורא הנפשות. בשביל החיים נמשיך ללכת, עם עוצמות, עד לבוא איש נוסף, לו נתרום כוחות. אם נבין ובחכמה נשתמש לשפץ את האין, לנצל את היש אזי נתקן עצמנו, ונצמח כמו פרחים שמפרזים מריחם לאנשים נוספים אם נהיה כמו גפרורים שלכל נותנים ומהם לא נגרע כלום ואור נוסף מאיר ללאום. כי מכל מלמדי השכלתי ומכל אדם חכמה למדתי גם אתה בקריאתך אותי חננתי וזאת המתנה שלך נתתי...