יצירות של גיטרה

בס"ד מילים ולחן: מפל. נגינה ושירה: אני... נכון שקשה לפעמים ונכון שנופלים אבל אסור להתייאש וצריך להאמין אז למה את הולכת עכשיו? משאירה זיכרונות מאחור אז למה את נשברת עכשיו מהכול? אז למה את הולכת עכשיו? משאירה זיכרונות מאחור אז למה את נשברת עכשיו מהכול... קחי עכשיו טיפה קטנה, טיפה קטנה של אמונה...

בס"ד רטיבות לחה של בוקר רענן והדשא ירקרק חרוץ השמש עוטרת שמים בזוהר ארגמן ופלג מים זורם לו לאיטו דרך סלע פרוץ ציפור נוסקת לשמים במעוף בשאיפה להגיעה גבוהה,רחוק במצולות ים חיים משגשגים-ושממה על החוף פרחים נפתחים ומפיצים ריח מתוק בסוף היום, כשהשמש שקעה באודם ופז ודומיה שררה סביב הרוח זיעזע הכל בעצמה ועז וגרמה בעצים לסבך ול"ריב" בלילה-הכוכבים והלבנה ,היו מקור האור היחיד עלטה שררה ביערות הידהוד וצליל מוזר מפחיד -שומעים וצללים אפשר לראות וכשהבוקר-שוב מפציע והשמש מאירה על הבריאה העננים מרחפים, וכמו פורטים על קרניה במין נגינה עדינה ונפלאה. ניסיון לכתיבת קטע-בהשראה ממש גדולה מהתהילים!!!-גיליתי מילים יפות... עשיתי מהן רשימה וכתבתי את זה... יומעולה-ואשמח לתגובות...

זה החלק השני של השיר השיר הוקלט באולפן מילים,לחן ונגינה:בתאל צברי שירה:אני {כשהייתי יותר קטנה...} הינה ההמשך של השיר לעילוי נשמת:מירה בת מלכה _____________________________________ _20090901193607.wma -אבא כואב אך בלב מבטיח לימים יותר טובים פזמון... איך בנאדם אחד הופך למיליון משמעויות? איך בנאדם אחד משאיר חלל כזה גדול? איך אנחנו כאן חיים ולא רואים שהעולם שלנו מתרוקן מאנשים טובים? פזמון... חבל שבמציאות שלי זה לא נראה...

בס"ד הִיא לִטְּפָה אֵת הַמֵּיתָרִים פורטת, עוֹצֶמֶת עֵינַייִם לְאִטָּהּ מִתְמַכֶּרֶת לַצְּלִילִים וגומעת. הִיא פורטת עַל נימי הַנֶּפֶשׁ, בְּרַכּוּת. הַצְּלִילִים ענוגים וַעֲדִינִים, הִיא מְנַגֶּנֶת וְדוֹמַעַת. זֶה מְטַהֵר אוֹתָהּ, מְנַקֶּה הַכֹּל מוֹצִיא רְגָשׁוֹת חבויים, מאובקים וּמֵחַיֶּיה אוֹתָם. זֶה נוֹתֵן לָהּ צֶבַע לָחַיִּים ובָּרָק בָּעֵינַייִם. הִיא מתמזגת עִם הַצְּלִילִים בְּקוֹלָהּ, שָׁרָה אִתָּם. קוֹלָהּ חָם,רך,לוהט עָדִין כְּעָלֶה כּוֹתֶרֶת קטן,חדש הִיא הָייְתָה הַנִּיצָּן וְעַכְשָׁיו, הַפֶּרַח שֶׁנִּפְתַּח.

השיר היה גדול מידי אז חתכתי אותו לשני חלקים וקצת חתכתי את ההקדמה... הוקלט באולפן הקלטות... מילים ולחן:בתאל צברי שירה:אני-כשהייתי יותר קטנה נגינה:בתאל צברי השיר מוקדש לעילוי נשמת:מירה בת מלכה מציאות כואבת: שוב זיכרון עולה שוב דמותך נראית שוב כאב וגעגוע מכים בי בלי מרפה... כאן ישבנו וצחקנו את צחוקך לא שוכחים כאן שפכתי ליבי אליך ולא אוכל עוד לעולמים... פזמון:עם כל הצער עם כל הכאב מנסים לזכור שאת איתנו רק בלב... וכן,אני יודעת שהכל לטובה אך במציאות שלי זה לא נראה! חבל שבמציאות שלי זה לא נראה -כן הדסי עוד זוכרת האחים לא מעכלים -{עד לפה החלק הראשון של השיר...} אבא כואב אך בלב מבטיח לימים יותר טובים פזמון... איך בנאדם אחד הופך למיליון משמעויות? איך בנאדם אחד משאיר חלל כזה גדול? איך אנחנו כאן חיים ולא רואים שהעולם שלנו מתרוקן מאנשים טובים? פזמון... חבל שבמציאות שלי זה לא נראה...

חמסה מעיתונים...זה לא הרעיון שלי אבל אני ביצעתי :)