יצירות של בת מלך

אקריליק ועיטורים מובלטים על גבי לוח עץ עגול בקוטר 30 ס"מ

הציור נעשה על ידי ובעזרת בעלי, ומתאר את הכניסה לשערי שמים תוך מתן ביטוי עשיר לניגוד ולפיצול בין גן-עדן לגהינום, התייחסות לעין הבוחנת כל, והדגשת האות ג' הפותחת את שמות שתי המקומות המנוגדים כ"כ. חומרים: אקריליק על קנבס מידות: 20 על 20 ס"מ

[חומרים: אקרליק על חימר | גודל: 15*1.5]

בעזרתו יתברך נאמין באמת אסור לי לשרוף חלקי חיים אל תוך תבניות ובניינים. מיהם היודעים טעמו המתוק, הממכר, של החסר. ולמען השם, מי המציא את הניגון היתום מאב ומאם. (נכתב בי"ב באב ה'תשס"ז)

בעזרתו יתברך נאמין בּאֱמֶת וּכְמוֹ שׁאמרת בֶּאֱמִת נִשְׁארְנוּ לְבַד לְלֹא מָקוֹם בָּרוּר בַּרוּחַ. רַק אֶחָד עוֹד זוֹכֵר אֶת שֶׁהָיָ'ה כְּשֵׁהָיִּינוּ צְעִירִים יוֹתֵר חָשׁוּב לְעַבֵּד רִגְעֵי כְּאֵב לְשִׂמְחָה, לְאַבֵּד אֶת עצְמךָ. וְהָלוֹבֵן הַזֶה- מְכַסֵה אוֹתִי לְלֹא הֶרֵף. מְחַבֵּק חָזָק חָזָק שֶׁיִכְאַב כְּמוֹ עוֹד הָיִּינוּ שָׁם. מְטַהֵר קוֹל סִימָן [אַף הֲכִי קָטָן] וְכֹל זְכָּרוֹן עַקְשָׁן. כִּמְעַט--

בעזרתו יתברך תָמִיד. פתאום הגעת ביום החם של השבוע, רוחות שכחה נשבו עם בואך. אם אורך נשאר גם בלילות מלאי שחור שקרי, ודאי תרצי לרקוד לבדך. מעט דהוי'ה וישנה היתה שמלתך, בשלוות זוהר הכוכבים. כמו לחישה זועקת שהתגלשה מבין שפתי'יך החתומות, מבין אלפי החומות, שהירח שיבר אט אט, במ[כ]חול הנשמות. מחול מחול מחול.

בעזרתו יתברך רַק אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת שֶׁמִּתְחוֹלֵל בְּנִשְׁמָתִי. רַק אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִּי הַזּוֹעֵק מִתּוֹכִי. רַק אַתָּה כּוֹרֵע בְּרֹךְ, פּוֹרֵשׂ כָּנָף לְכַסוֹתִּי. וְרַק אַתָּה שׁוֹקֵעַ בָּרְגַעִים הָהֵם בְּלִיבִּי. כִּי רַק לְךָ הַתְּבוּנָה וְרַק לְךָ הָאֱמֶת וְרַק לְךָ אֲנִי בּוֹכָה וְצוֹחֶקֶת וְרוֹקֶדֶת כְּנֶגְדְּךָ וְדוֹרֶשֶׁת קרבתך.

[גודל: 25*25 ס"מ | חומרים: אקריליק רגיל ומטאל | השראה: ראש השנה]

[חומרים: אקריליק על עץ mdf, בציפוי טוליפ רגיל, טוליפ זכוכית, אבנים דמויי קריסטל ומדבקות עיצוביות]

חימר מעוטר אקריליק בציפוי ספריי לק

בסיעתא דישמיא הבן יקיר לי הבן את ליבי הפועם בחוזקה הבן יקיר לי הבן את רוחי השוקטת בסערה הבן יקיר לי הבן, אבא - - - - אבא? ________ [נכתב במשותף עם נשמתי התאומה]

בעזרתו יתברך נאמין באמת כשביקשת קצת לברוח ולשכוח הקול כמו רדף אותך עד שירדת ומצאת פינה מולהבת אמונה בין שבילים של פחד וחוסר הבנה וקבלה, רק התפללת לכוחות נכונים. לרוחות קיץ תמימות ואולי זריחה בחוף כאבים מתוק, אין רחוק כאובדן לתקוה. לפשטות התשובה- שהוא יחזור. * מבקשת קצת להרגיש, להרעיש שערי שכחה שאספתי ופחדתי פתאום להסתכל עליך כמו לפני רגע- לנשום אויר שאתה שר אל תוכו שברים וגעגועים ומילים מחובקות משאירות בי סימן. ענן מעלינו מגשים חלומות שתפרת בחודשים האחרונים כילד תמים הקופץ בשלוליות ומזמר תהילות ושולח חיוכים לכל כיוון אפשרי, במציאות טרום חורפית. הוא מביט בשתיקה. ולוחש אהבה שכמעט אינה תלוי'ה. [ואתה כמעט ברחת רק תחבק אותו שלא ישכח] (ר"ח חשון ה'תשס"ט) מוקדש לך בהמון חיוכים חסרי גבולות ובאמונה שתמצא את הדרך הכי קדושה ומלאת שמחה בשבילך. בשביל כולנו.

בעזרתו יתברך נאמין באמת זמן היית אומרת בא והולך כמו לא היינו הולכות בשדות בשעות לא שעות יפות כעיניך בעונת השלכת- בה רקדת בשכרון חושים כמו לא היו צופים בך מהצד. זמן את אומרת בא והולך כמו היינו פוסעות בשתיקה וצוחקות בעצירת המחשבות [היינו מחושבות, אחרי הקול] אחרי הכל. מכסים לילות לבנים שהיו כה מלאים אדמה. רוח. אש. מים. חול זהוב מתלהב- אנחנו דומ(ע)ות.

בעזרתו יתברך נְשָׁמָה אַחַת עוֹד לֹא הִגִּיעָה לַסּוֹף לִמְּצִיאַת הַשְּׁאֵלָה, לִקְרִיעַת הַאֲפֵלָה. בְּאַחֲרִית הַלֵּילוֹת המִתְאֲרְכִים בְּאוֹר חִוֵּר וּמְשָׁקֶר, נַחֲזֹר לְשָׁם בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַתָּו הַסּוֹגֵר. לִפְעָמִים נְאֲבֵּד אוֹתִי וְאוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ, אֲבָל הוּא נִשְׁאַר נִצְחִי, לְלֹא מְחִיצוֹת וּמַחֲלֹקוֹת מִיְמֵי עוֹלָם אַחֵר. נִזָהֵר לֹא[?] לְצָרֵף אוֹת לְאוֹת בַּכֹּחוֹת הַמַּמְתִינִים לָמַשְׂכִּיל, לָאֶחָד שֶׁיַכִיל הָכֹּל וְהַקוֹל עוֹד יִשָּׁמַע. כֹּה אָמַר יְהוָה, עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה: כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּת-הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר יְהוָה. (ירמי'הו לג, י-יא).

בעזרתו יתברך סִיבוּבִים אֶחָד לפְּגִישׁוֹת וְהַאַחֵר לשִׂיחוֹת, אוֹר יָרֵחַ וְרֵיחַ מָתוֹק שֶׁל וְרָדִים. סִיבוּבִים אֶחָד לדְּמָעוֹת וְהַאַחֵר לשְׁתִיקוֹת מַבָּטֵי עֵינָיִיך וּפָנַיִךְ חוֹדְרִים כּאֵשׁ לְבָנָה. סִיבוּבִים אֶחָד לִמְצִיאוֹת וְהַאַחֵר לִתְשׁוּבוֹת שָׁאַלְת אִם, מַתְאִים, הוּא פָּשׁוּט חִיֵּךְ. בּשמים. וְעַתָּה --- סִיבוּב אַחֲרוֹן.

[חומרים: תמונה פנימית- צבעי משי על בד ועיטורים באקריליק. מסגרת פנימית- אקריליקעל בד, וגימור ברקמה עדינה | מידות: 50*40 | צילום: picture]

בעזרתו יתברך נאמין באמת אפשר שוב לעצום עיניים לדמיין כנפיים מלטפות של פרפר בשמים - כחול עמוק. לפרוש חלומות בלי מעצורים, לנשום עמוק את אויר ההרים המשכיח כאב. להתקדם באיטיות. לבהות בעננים ואז להקשיב לקול שסביבך לכל שסביבך ישנה משמעות, מציאות שלמה, בין ראשי העצים - כאן. הרם עצמך מעל כנפי הדמיון, תראה את ההווה, את ההוויה. את התשוקה להתחבר לנצח את שחוסם. אולי נוכל סוף סוף להתפלל בלי סיבה רק בשביל לקבל חיבוק מריבונו של עולם, ניתן להפיל חומות - באמונה. (תנגן לי את אותה השלווה, שוב) רק תפתח ליבך ותתחיל להקשיב לרחשיו עכשיו החמה מתחמקת אל מאחורי הגבעות, בחן מיוחד של הזמן והמקום והנשמות האלו-- ברגעים כאלו אפשר שוב לעצום עיניים לדמיין נגיעות בלתי מורגשות המרעידות כל פינה. אשא תפילה בשברי מילים, בשברי תקוה. בנשמה המבקשת-- (*) כוכבים נצצו מעלינו, צהוב צבע אותנו בשמחת תמימות עת חיינו בפשטות. מול נחלי טוהר - מים חיים. אפשר לפקוח עיניים. (אור לכ"ה בשבט ה'תשס"ט) מוקדש לך באהבה.

בעזרתו יתברך נאמין באמת לעלם חמודות שנרצח וקידש שם שמים. אתה מוסיף מעט מצבע עינייך לרחוב שפתע התכסה באפור של בין עצבות לשלמות. חיוכים מרחפים עד אליך ומעוררים תמונות ילדות שהשכחת זה מזמן. ששלחת עד אלי בדואר לכתובת ישנה ואני מפנה מקום קטן, בָּקצה כמו שאתה אוהב- כואב לחשוב עליכם רחוקים, מחבקים זיכרונות לילה אחרון. איך נדע מרגוע בתקופה כה מלוהטת, תינוקות נולדים והעונות מתחלפות מולינו כנהר לים, מרגש כתפילות שיוצאות ומבקיעות שערי רקיע. * אם רק היית שומר עלינו מקרוב שלא נפסיק את שירת נשמתךָ שלא נכבה את אורך שהראה את הדרך אל שבילים העולים להוד והדר, בריקודים סוחפי לבבות. מדרגות הובילו אותך ברוב פאר וקדושה לגן העדן של מעלה. [ואנו נשארנו המומים ושותקים, מנסים להכיל את האמונה והשמחה שהותרת בנו, בלעדיך] (ח"י אלול ה'תשס"ח)

בעזרתו יתברך אפילו רוחות הזמן נכנסו למעגל המובטלים ההם, חסרי עבודתך ואמונתך בלילות. הרי את כל הטיפות יאספו העננים, מעל שמי תכלת טהור. מראַת חי'ינו נשמטה, רסיסים- רסיסים. ריח ניחוח עולה ל[ה]בל ניפול בשמינית. עת צלילי הכינורות ירקדו בחשיכה, עת שברי השופרות יתאחו באהבה, נצי'יר קוץ ללא דרדר, בטעם מתוק כשוקולד מריר.

בעזרתו יתברך אוֹרִי קִפְצִי בֵּין שְׁבִילֵי חָלָב מָתוֹק, בֵּין פְּתִילֵי אוֹר כָּבוּי למחצה, אוֹר הָרוֹצֶה, לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְעָרֵב. אוֹרִי, העִירִי אֶת הַדְּמָעוֹת, אֵלּוּ הָרוֹקְדוֹת בִּקְרִיאַת הַחִבּוּר, בִּקְרִיעַת הָאִפּוּר מִפָּנַיִךְ נְסוּכוֹת הַשַּׁלְוָה וְהָתֹּם.

בס"ד בְּלכתי בִּרְחוֹב הָמַלְכָּה בָּעִיר הקְדוֹשַׁה תהיתי בְּלִבִּי בִּלְבַד מָתַי יהיה שְׁמוֹ אֶחָד וְאָז לָנֶצַח וְלָעַד נִזְכֵּה לִרְאוֹת אוֹרוֹ וְלִשְׁמוֹעַ טוֹהַר קוֹלוֹ הַיוֹצֵא מִתוֹכוֹ שֶׁל הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם שְׁיַשְֹאִיר בָּם חוֹתָם וְאֶלָיו יָחְזִירַם בִּתְשׁוּבָה, בָּרָה כַלְבָנָה, זַכָּה כּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה. תשארי תמימה, בת מלך מדהימה. באהבה, ד.א.ש.