יצירות של קופיקו

עבדתם קשה. סחבתם ענפים ועצים כדי לבנות את הסוכה שלכם, טרחתם וקישטתם אותה, וכעת אתם בוודאי שואלים: איך היא רלוונטית לחיינו במאה ה-21? "בסכת תשבו שבעת ימים...למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה'..." (ויקרא כג, מב-מג). נכון, אנחנו בונים סוכה כדי לזכור איך עמ"י חי במדבר לאחר יציאת מצרים...אבל סוכות זה הרבה מעבר לזה. המדבר מסמל ארעיות-דבר לא קבוע. בנ"י נודדים במדבר עד שיגיעו למקומם הקבוע-לא"י. במדבר אין אוכל ואין מים, במדבר יש חיות טרף, פגעי מזג אוויר ושאר מזיקים. ה' מצווה על בנ"י לבנות סוכות במדבר מה שמלמד אותם שהביטחון שלהם מגיע רק מה'- ה' דאג לבנ"י למן, למים ולהגנה ע"י עמוד הענן ועמוד האש שליווה אותם. הביטחון והבטיחות בימינו, אנו לומדים את אותו הלקח כאשר אנו בונים סוכה. למשך שבוע שלם אנחנו עוזבים את הנוחות וה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי. למשך שבוע שלם, אנחנו סופגים את הלקח שלמדו אבותינו במדבר. אנחנו אוכלים בסוכה, לומדים בסוכה ואנו אף ישנים בה. הסוכה הופכת ממש לביתנו לפרק זמן מסוים! כל העניין של הכניסה לסוכה-למבנה הרעוע עם הגג המתנודד, היא להזכיר לנו שהביטחון והשלווה לא מגיעים מלבנים ובטון-ארבעה קירות וגג יציב, אלא הם מגיעים מהקב"ה. חג סוכות מגיע אחרי ימי הדין-ר"ה ויום הכיפורים ודווקא בחג זה יש לנו מצווה לשמוח.דווקא הארעיות-היא המחייבת אותנו "ושמחת בחגך" יותר מכל חג אחר. כשאנו יושבים בחוץ, מתחת לכוכבים, אנחנו זוכים לחוות את מה שחשו אבותינו במדבר-תחושה ממשית של נוכחות אלוקית, הידע האמיתי שאני לא לבד והרגשת הנוחיות והשמחה הנלוות לכך. שמחה בכך שיש לנו אלוקים גדול ששומר עלינו ובו אנו יכולים לבטוח. חג שמח!

.

צולם לפני כשנה וחצי ליד קדומים.

וזה בהגדלה

אשמח שתתיחסו לציור כציור ולא לקווים שיצאו בסריקה מודגשים יותר או פחות (אם יהיה לי זמן אני אעלה מחדש כשכל הקווים יהיה בסדר) לציור הימני עשיתי היפוך צבעים בצייר. מה יותר יפה הימני או השמאלי?

צויר בעקבות הספר The chosen ובתרגום: הדגול. של הסופר חיים פוטוק. מומלץ לקרוא. מה דעתכם?

אנשים טובים. התנהגות, דיבור, מילים אנשים רעים. התנהגות,דיבור,מילים כשהם רוצים אותי הם נחמדים וכשרוצים בטובת עצמם הם רעים שפרו מעשיכם אומר האלוקים אל נא תהיו ככל העמים שימו לב לדרך בה אתם הולכים אני יודע שבכם מסתתר האור מחכה לפרוץ דרך חור פתחו לו פתח שברו את הקרח חֹם, אהבה לא רֹע,לא שנאה

כמו שידוע לכולנו פעולת הישיבה היא פעולה מאוד פשוטה אך לפעמים זה הופך להיות נורא קשה. דוגמא: כשיש מאורע כלשהו ואני באה לשבת ליד מישהי ואז היא אומרת לי תפוס, אני באה לשבת ליד משהי אחרת והיא אומרת לי תפוס, אני באה לשבת ליד מישהי אחרת והיא אומרת לי תפוס וכו' וכו' וכו', עד שבסוף אני מוצאת את עצמי יושבת בקצה איפה שהכי לא נחמד ונעים לי. וזה קורה כל הזמן לכל אחד או מהצד ששמרו לו את המקום או מהצד שלא נתנו לו לשבת.מי שלא נותנים לו לשבת נעלב ויש לו הרגשה לא טובה כל משך האירוע. אני כבר התרגלתי לכך שאומרים לי תפוס, אבל בואו נסרב להתרגל לכך וננסה פעם אחת לשבת ולראות מי יתיישב לידינו בלי שום שמירות ותפיסות מקומות..... תמיד כולם מדברים על אחדות ועוד כאלה מושגים, אבל האם זה בא לידי יישום? האם באמת נשב ליד אותו אחד למרות שרצינו לשבת ליד האחד? *כתבתי בלשון נקבה אבל זה מתכוון על כולם

זה נעשה מחומר שנקרא דבק סטיקר (נראה לי). ברקע מראה. מה דעתכם? ומקרוב: (הנקודות הלבנות זה בעקבות הצילום)

אח שלי ביום הראשון בדרך לגנון (נותן יד לסבתא שלי)