שירה
לא באמת.
ח' באלול תשע"א (7.9.2011)
ב''ה
כאילו יש כאן שתיקה,
ויש פנים ויש
עיניים.
כמו רק נדמה שהייתה
פה
אהבה בין שניים.
הרי רק אתמול
קיבלת
סטירה ללחיים.
(האהבה שלך היתה לבובת חוטים.)
לדפי, ששום דבר לא עוצר בעדה לאהוב.
גם כשזה לא תמיד קרוב.
4
קטע
מילים
ט"ז בתמוז תשס"ט (8.7.2009)
בס"ד
לך,
יחיד ויקר,
לך, אהוב.
מילים, מילים שאינן
בלב אכול וכאוב.
אותן המילים ששתקנו באב,
אותה השתיקה שקברנו יחדיו.
ה'אב' הנורא.
נורא ככל שאפשר,
נורא. בלתי יתואר.
ללכת. להמשיך בדרך.
רק זאת ביקשת,
אך הדבר קשה מנשוא
ולכן לא לחצת.
את אותו היום לא נשכח לעד.
ורק אנו, לבד.
נורא ככל שפשר, בלתי יתואר.
מכך לך לא סלחתי
את דעתי ממך לא הסחתי.
איך אהבתי אותה,
את אותה השתיקה.
איך אהבתי.
אותך.
--
אני ממש לא בעד חרוזים, אבל יצירה ראשונה שלי בחיים. ומאז זה רק משתפר. בעקבות סיפור אמיתי.
7
ללי=)
יש כאלה שאומרים החיים זה לא הכל...
אבל אצלי הכל זה פשוט החיים!!! 
***גוש קטיף לא נשכח ולא נסלח***
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר