יצירות של בובספוג

אני אכולת געגועים געגועים למתי שהייתי קטנה געגועים ללפני שנה למרות שלפני שנה לא היה לי כזה טוב אני עדיין מתגעגעת אתמול התגעגעתי לשלשום היום לאתמול מחר להיום עוד שניה תעבור, ואני ארצה שהיא תחזור (אני יודעת שזה לא יעזור) אני מתגעגעת אני מתגעגעת לסבתא לדודים שרחוקים, באוסטרליה וכשכולם יבואו לביקור אני רק יחשוב על זה, שעוד שניה הכל נגמר, אז זה חסר טעם. אני יודעת שאין לי כישרון, ושהשיר הזה טיפשי, ואני אצטער עליו אחר כך, לכן אני כותבת אותו כ"כ מהר אני מתגעגעת למדריכה שלי שעזבה, ויודעת שאני לא ישמור על קשר אומרים לי שהחיים עוד ארוכים, אבל אני יודעת שבסוף זה ייגמר. שום דבר לא יעזור, גם אם נחיה אלף שנה, כי העולם יתכלה. אולי בסוף, אבל זה יקרה. אני יודעת שאלו מחשבות נוגות של הגיל, שיעברו לי, אבל זה יותר כואב לי, כי זו האמת. ואנחנו מדחיקים אותה כל החיים. מרגע שנולדתי, אני רק מזדקנת. אחרי שאני ימות, העולם ימשיך בשביל אנשים אחרים. למרות שחשבתי שבשבילי נברא העולם. אני סתם עוד בנאדם, אבל אני חווה את עצמי במשך כל החיים. אני באמת סתם עוד בן אדם? אני לא בטוחה שאצליח למלא את התפקיד שלי, אני לא אצליח לחזור בתשובה. מילא, אני אדחה את זה רק עוד רגע, עוד שניה. בעתיד אני אהיה כזאת צדיקה וטובה, אני רק מנסה להתכחש, שהעתיד ניהייה הווה. הוא תמיד נשאר שם, העתיד.

צוייר בשמן

העתקתי את זה מהכריכה של "מגילת חנוכה" [שערך חגי בן- ארצי]

אשמח לתגובות.