יצירות של דרדסוני

בס"ד "יאלה, נימאס כבר! חם כל כך!" "נכון גאון, עכשיו קיץ... למה ציפית?" "ציפיתי שלא יהיה כל כך חם, אך הציפיות שלי לא מולאו... בואי נלך לקנות קרחונים מהקיוסק של קובי". שיחה זו התקיימה ביום קיץ לוהט במיוחד, שתי החברות ששמם הוא נירית ונעמה התהלכו בזמן החופש הגדול ברחבי קיבוצם, מביטות סביבם ומסתכלות על הנוף, ליד הרפת התהלכו פרות משוחרות לועסות לאיתן את העלים הירוקים לידן התהלכו עגלים קטנים ויפים שגעו בקול חמוד, הן פנו לשביל שמוביל ללול קרקורי תרנגולות נשמעו עוד לפני שראו את הלול, שם מתחת לשככה מוצלת היו מאות תרנגולות מקרקרות ומחפשות גרגירי אוכל, מי שרצה לעבור ליד הלול "עוד יומיים אנחנו הולכים כל החברה לים, את באה?" צעקה נירית תוך כדי ליקוק קרחון. "לא שמעתי מה אמרת!"צעקה נעמה. "חכי שנעבור את הלול, אני אגיד לך אחרי זה" צעקה בחזרה נירית. הן עברו את הלול והמשיכו בשביל שניכנס בחזרה לקיבוץ, לכיוון הקיוסק של קובי, סוף-סוף הן יכלו לדבר בשקט ולשמועה אחת את השנייה. "אמרתי" התחילה עופרה "אמרתי, שאנחנו הולכים כל החברה לים, ביום שלישי אולי, את באה?"שאלה נירית. נעמה הסתכלה עליה במט מצחיק "את יודעת שאני לא יכולה יש לי עבודה, ואת יודעת את זה, ואת לא צריכה להמשיך לשגעה לי את השכל!" אמרה נעמה בחיוך "טוב שיש לי עבודה, זה ממש טוב שיש לי עבודה!" שמחה נעמה. "אבל למה? יש לך עבודה? למה את לא נהנית? חופש עכשיו! את לא אמורה לעבוד. ובכלל למה את עושה את זה?" שאלה נירית בסקרנות. נעמה קימטה את פרצופה "טוב, אני יגיד לך, וזה רק בתנאי שתבטיחי לי שלא תספרי לאף אחד, לשום בנאדם בעולם כולו, שמעת!" אמרה נעמה ברצינות. "טוב, אני יבטיח, למה את כל כך סודית? מה הבעיה?" שאלה נירית כשהיא לא מבנה על מה כל הסודיות הזאת. "תקשיבי, ואל תגלי, אני רוצה לקנות סוס, מבינה, אני רוצה סוס, שהיה שלי, רק שלי ולא של הקיבוץ, וכידועה סוס עולה הרבה כסף!" אמרה נעמה. "סוס!?!..."צעקה נירית כשהקלטה את ה"סוד הגדול". "שש... תהיי בשקט! הבטחת משהוא ואת צריכה לקים אותו לא כולם צרכים לדעת מה אמרתי לך!" אמרה נעמה והסתובב בבהלה כשקלטה בזווית עינה משהוא עומד מאחוריהם, "הי, מה נישמע?" היה זה גל בן כיתתם "מה אני לא צריך לדעת? ומה אמרת לנירית?" שאל גל בתמיהה "זה כל כך מתאים לך להופיע ככה בשקט מאחורי אנשים ולהקשיב לשיחותם..."צחקה נעמה צחוק מתגלגל שסחף עד מהרה גם את גל ונירית שעמדו לידה, "מה שאתה לא צריך לדעת לא תדע! ומה שכן, "אה, טוב שהזכרת לי, יוני המדריך ביקש ממני לקרוא לכן לפעילות שתתקיים עוד מעט בחצר בית הספר, אני באתי לקרוא לכן וראיתי שאתן לא בבית אז הלכתי לחפש אתכן ברחבי המושב, בגלל שנחשתי שאתן תטיילנה להנאתכן כפי שאתן עושות תמיד..."אמר גל וחייך. "הי, תסתכלו זה אורי הולך להנאתו" אמרה נעמה "באו נלך לקראתו, כנראה גם הוא הולך לפעולה, אורי, אורי" קראה נעמה "חכה לנו אנחנו גם באים" אמרה ורצה לקראתו כשנירית וגל מצטרפים אליה לריצה. "הי" אמר אורי, הלא הוא אריאל בקיצור שמו "אתם גם באים לפעולה?" שאל אורי "כן, לכן קראנו לך "אמרה נעמה מתנשפת מהריצה "מעניין מה יוני יגיד הפעם, אולי משהו על החופש?"חשבה נעמה בקול "אני חושבת" אמרה נירית "שהוא ידבר על הטיול שלנו, הטיול שאנחנו עומדים לעשות, מן הסתם הוא ידבר שוב על הזהירות בחופש וכמה שזה מסוכן ובלה, בלה, בלה... סתם שטיות, אנחנו כבר שמענו את זה עשרות פעמים" אמרה נירית כשהיא מסתכלת בצער על אני יקבל בברכה ביקורת להמשך הסיפור ולשיפור רמת הכתיבה.