יצירות של ii

דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם בְּקַבֵּץ עַם מִגָּלוּת, לְגוֹאֲלָם וִינַחֵם מְבַכֵּי צִיוֹן מֶאֱבְלָם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם וִיסֻלָּק רֹעַ, בּוֹשׁ וְנִכְלָם אַף דּוֹרְשָיו יַרְעִימוּ קוֹלָם: "דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם" דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם עֵת תִּכֹּן מַלְכוּתוֹ וְתוּשְׁלָם וּדְבִיר קָדְשׁוֹ יַעֲמוֹד עַל תִּלָּם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם וִיפַזֵּר עֲרָפֶל, וִיגַלֶּה נֶעְלָם אַחְדּוּתוֹ בְּקוֹל אַז יַכְרִיזוּ כֻּלָּם דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם "...וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם: עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָ‍ִם הָרִימִי, אַל תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם" (ישיעהו מ, ח-ט - הפטרת שבת נחמו)

אור. רק אור ואין חושך רק שמש מסנוורת מפריחה, מצמיחה והכל מלבלב פרחים, פרפרים נוף בהיר הכל יפה, טהור אלה הם חיי חיי אושר ושמחה. רק טוב משיגני כל ימי חיי

וְזָכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וְבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אֹהֲבֵי ה', יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֶמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ בַּה' דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַבּוֹרֶא יְהִי רָצוֹן מִלְּפנָיֶך אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ זֶרַע אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ מֵאִתְּךָ תְּחַיֵּינוּ וְנוֹדֶה וּנְהַלְּלֶךָּ עַל גֹּדֶל חַסְדֶּךָ עַל שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ עַל פִּתְחָת יָדֶיךָ וְזָכֵּנוּ וְיִגְדְּלוּ בָנֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגוֹמְלָם וּלְעוֹל מִצְוֹת נַכְנִיסֶם לְחַיֵי עוֹלָם חָנֵּנוּ אָבִינוּ רוּחַ בִּינָה וָדָעַת לְחָנְכַם תּוֹרָתֶךָ יִרְאָתְךָ בָּם לָטַעַת שָׁמְרֵם וְלֹא יִשְׁעוּ לְחַיֵי שָׁעָה לְהֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ לַהֲבִיאָם רָעָה וְנִרְאֶה נָא יְלָדֵינוּ בִּדְרָכֶיךָ הֹלְכִים יַעֲשׂוּ רְצוֹן קוֹנָם שָׂשִים וְשְׂמֵחִים וְזָכֶּה, אֱלֹקַי גַּם לָהֶם שֶאֲנְשֵׁי אֶמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ יִהְיוּ בְנֵיהֶם יְהִי רָצוֹן מִלְּפנָיֶך ה' רַק בְּרִיאוּת וְשָׁלוֹם יַשִּׂיגוּ וְיֵהֶא כְּבוֹדְךָ עֲלֵיהֶם שׁוֹרֶה וְיָאִירוּ הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַבּוֹרֶא

וַיִּלָּקַח עֵת מִלְחָמָה בַּהֲגֶּן אֶרֶץ וְאֻמָּה וְהוּא שָׁרוֹי בְּלֹא אַשְׁמָה בִּידֵי חוֹמְסֵי שְׁטָחַי הֲאַשַׁחְרֶר מְבַקְשֵי רָעָתִי שֶמִּיָד יֵלְכוּ כַּלּוֹתִי וְיִשְׁפְּכוּ דַּם אֶזְרָחַי? רַק זִכְרוּ תָּמִיד אַל תִּשְׁכְּחוּ זֹאת, אַחַי גִּלְעָד עָדַיִּן חַי לְחַיַּיל בּודֵד בַּשֶׁטַח חַיָּיבִים לִפְתּוֹחַ פֶּתַח אַחְזִירוֹ אַרְצִי, לְבֶטַח אֲקַבֵּץ אֵלַי נִדָּחַי הֲאָחֹן הַקָּמִים עָלַי כְּלָרִיק פָּעֲלוּ חַיַּילַי וְאֶשְׁבֹּר עֹז מַבְטִיחַי? רַק זִכְרוּ תָּמִיד אַל תִּשְׁכְּחוּ זֹאת, אַחַי גִּלְעָד עָדַיִּן חַי מִמְּקוֹם רַק חֹשֶׁך מִסָּבִיב אָשִׁיבוֹ אֶל בֵּית אָבִיו שׁוּב יֶחֱזֶה מַרְאֶה אָבִיב יְבוּשָׁם מֵרֵיח פְּרָחַי הֲלְשֵם כַּךְ אַפְקִיר נַפְשִׁי כְּשֶמְּחַבְּלִים אוֹצִיא חוֹפְשִי וְיֵאַזֶר כֹּחַ רוֹצְחַי? רַק זִכְרוּ תָּמִיד אַל תִּשְׁכְּחוּ זֹאת, אַחַי גִּלְעָד עָדַיִּן חַי

אַשְרֵי עַיִן רָאֲתָה גּוֹי שָׁב נַחֲלָתוֹ עָם עַל אַדְמָתוֹ נִטַּע כְּאָז מְחַדֵּש מַלְכוּתוֹ אַשְרֵי עַיִן שֶצָּפְתָּה אֶרֶץ גְּדֵלָה וְצוֹמָחַת נִבְנֵית בִּידֵי אֻמַּתָה - כִּימֵי קֶדֶם זוֹרָחַת אַשְרֵי עַיִן שֶהֶבִּיטָה בִּירוּשָלַיִם מְשׁוּחְרֵרֶת בְּעִיר פְּרוּזָה שֶהֶצִּיתָה לֵב אֻמָּה מְפוֹאֵרֶת אַשְרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל זֹאת אַשְרֵי עַיִן שֶזָּכְתָּה בְּשׁוּבְךָ לְציוֹן לַחֲזוֹת

סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פָּעֳלֵי רַע כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי, וַיְּנַחֲמֶנִּי אֵל בִּגְבוּרָה וַיֹּאמֶר: בְּדָמַיִךְ חֲיִי. וּבְשׁוֹפָר גֲּדוֹל יִתַּקָע לְחֵרוּת וְקוֹל אֱלוֹהַ מֶאֵלַיו יִשָּמַע - יְבָשֵׂר כִּי חָלְפוּ יְמֵי זַרוּת וְעֲתָּה - תַּחֵל תְּקוּמַה! עַם כְּלָבִיא יָקוּם, כַּאֲרִי יִתְנַשָּׂא וְיִשְׁאַג לְטֶרֶף אַרְצוֹ, לְכוֹבְשָׁהּ מָה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה - מִפְּנֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – אֶרֶץ רָעָשָׁה: וַיּוֹרֶשׁ אֶת אֲרְצוֹ, מְאוֹיֵּב חִלְּצַה וַיִּתְּנַּה לְתִפְאֶרֶת כָּל חָי, וַּיִּנְחַלּוּהַּ וַיִּמְלְכוּ בַּהּ קְדוֹשַׁיו בָּם רָצַה וַתָּקָּם - שֶמִּיָּד הֶדְיוֹט נְטָלּוּהַּ וַיִּשָׂא נֶס לְקַבֵּץ בָּנָיו וַיְּאֶסוֹף בְּתִפְאָרָה כֻּלָּם בְּאֶרֶץ בְָּהּ לֹא נִכְנַס עֲנַיו הֱבִיאַם מִקַּצְווֹת עוֹלָם וַתִּבָּנֶה הָאָרֶץ וַתִּכּוֹנֵן וַתִּגְדַּל וַתִּצְמַח מְהֵרָה כִּי גּוֹי קָדוֹשׁ בָּא, וַיְּחוֹנַן רְגָבֶיהַּ, אֲבָנֶיהַּ וְעֲפָרָהּ שׁוּב אֵין אֲרְצֶנּוּ - שְמָמָה שׁוּב אַין עֲרֵינּוּ חֲרֵבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה מִגָּלוּת – לְאֶרֶץ אָבוֹת! ================= משהו קצר - "וַתָּקָּם - שֶמִּיָּד הֶדְיוֹט נְטָלּוּהַּ" - ע"פ: "ויקם שדה עפרון" - תקומה היתה לו, שיצא מיד הדיוט ליד מלך (רש"י שם) ו - הבית השישי ע"פ: "ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה" (כוזרי ה, כז)

"קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק, וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי (ישעיהו מו, יג)". אַךְ עוֹד אֵין גְּאוּלָתֶּנּוּ נֲעַשֶית בִּידֵי אֲחֵר, וְדַם חֲלַלָי נִשְפָּךְ עַל אֲדְמָתִי. "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי (ירמיה ח, כג)" - וְאֶסְפּוֹד לָהֶם תָּמִיד, לֹא אַפְסִיק אַף קִמְעָא כִּי נַפְשָם בְּכַפָּם שָׂמוּ – וַיְּמָגְּרוּ אֵת קַמִּי. "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ (דברים לב, מג)". אַז תִּשְׂמָח בַּת צִיוֹן, וּבְעוֹד לַיְלָה תָּקוֹם, וְתָגֵל: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם – בָּאָדָם יִשָּׁפֵךְ דָּמוֹ (ע"פ בראשית ט, ו)". וְאַחֲר, "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם, וְיִתֵּן יְהוָה עַל הָאָרֶץ מוֹרַאֲכֶם --- כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם (ע"פ דברים יא, כה)". אַז, "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם (ישעיהו סא, ה)"

בְּסָיְּימִי הַיוֹם אֶלֱיךָ לֶהֱעֲתֲּר וָאֶרֱא – וָתִּקָשֶר הָאֲרֶץ בְּקִשְרֵי מַטַר אֶפְתַּח פִּי וָאוֹמָר בְּקוֹל גַדול וּבְרֶשֶם מַה רָבּוּ חַסְדֵי מַשִיב הַרוּחַ וּמוֹרִיד הָגֶּשֶם כִּי עַל אַף הֶיוֹתֵנוּ עַם מַרְדָן וּקְשֶה עוֹרֶף בְּרַחֲמָיו הַרֲבִּים מוֹרִידֶנּוּ מַיִם בַּחוֹרֶף – לְעַם אֲשֶר מְבוֹרַך בִּמְנָשֶה וְאֶפְרַיִם מוֹרִיד מַטַר בְּאֶרֶץ אֲשֶר אֵינָה כְּמִצְרַיִם וְהָגֶשֶם בְּעִיתוּ יְחָיֶּה אֶת רוּחֶנּוּ אַז יִשְלַח נוֹתֶן הָגֶּשֶם בֶּן דָוִד גוֹאֲלֶנּוּ אַז יַבוֹא כֹּל בַּשָר, יִשְתַּחֲוֶּה בְּתוֹכָה - וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה

דֶּרֶך נִפְתֶּלֶת שָׁבָה אָחוֹר שְׁמֵי תְּכֵלֶת הוֹפְכִים שָחֹר עָבִים נִקְבָּצִים חַמָּה מִתְכַּסָּה חֹשֶך מַעֲצִים אֹפֶל נִשָּׁא תִּקְוָה מִסְתַּלֶּקֶת יֵאוּש מַחְלִיפָהּ דֶּרֶך נִפְתֶּלֶת אַךְ הָלְאָה מַמְשִׁיכָה וּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת בֹּהָקִים עֵת זְרִיחָה שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת מִשְׁעוֹל מְאִירָה קָדִימָה דּוֹחֶפֶת אֱמוּנָה בְּהִירָה תִּקְוָה מְחַזֶּקֶת יֵאוּשׁ מַחְלִיפָה גְּאֻלָּה.

כָּל עוֹד לֵבָב רָצָהּ שָׁבְנוּ נַחֲלָה כְּבוּדָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרַח אַרְצָהּ חֶבְלֵי שׁוֹמְרוֹן וִיהוּדָה עוֹד נַגְשִׁים אֶת תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה לִהיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ לְהַשְׁלִים בְּכֻלָּהּ בִּנְיָנָה

טובע. ים של צרות. מבול של הדברים הגרועים ביותר שיכולים להיות. ועוד אחת. צרה עלי נופלת. תמשכני כעופרת אל המצולות. ואין אור שירגיעני מעט ואין שמש לנחמני קמעא ממכאוביי ארקיע מבטי, רק עבי פחם ראיתי ותושחרנה כל מחשבותיי אי חיפשתי, אולי אוכל אליו לשחות ואין. טובע, לא נותרו בי עוד כוחות ובפתע – אורות מאופל החלו זוהרים, ויזהירו חשכה עננים פוזרו, חמה שבה מחממת, מאירה ואין זה כי פסק הסער וכל זאת – לא משום שסר זעם האוקיינוס, כי קשיי ממשיכים באותו הקצב, ומכאוביי באותה תדירות – אך עתה, לא אתייאש לא אמוט שוב בלי קום לא אפסיק עוד חתור כי נודעתי – שמקור אחד להם, לנסיונות ואונים, וזה לעומת זה – מאת בוחן כליות ולב נתונים

רַק עָלַי לְדַבֵּר יָדַעְתִּי וָאֶשְׁכָּח מַעֲשֵׂי יְדִידִי רַק אֲנִי בְּעֵינַי שַוִּיתִי לֹא שִוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי וַיָּרוּם לְבָבִי כִּי גָאִיתִי מִכֹּחִי וּמְעֹצֶם יָדִי בְּעֳנִי אָחִי לֹא רָאִיתִי לֹא יָרֵאתִי אֵל – מוֹלִידִי לְעֵזֶר רֵעִי לֹא יָצָאתִי חָזִיתִיו כְּאֹחֵז בְּבִגְדִּי שִׁגְיוֹנַי בִּלְבָד נָשָׂאתִי תְּפִלָּה רַק אֶשָּׂא בַּעֲדִי רְאִיתִינִי עֶלְיוֹן עַל כֻּלָּם וָאַשְׁפִּיל חָבֵרִי, וְנִכְלָם - עַל אַף קַטְנוּתִי בָּעוֹלָם חָשַׁבְתִּיו שֶנִּבְרָא לִכְבוֹדִי יַעַן כִּי הִגְבַּהְתִּי לִבִּי וּכְאַשְׁלִיךְ אָחוֹרֵי גַּבִּי אֱלֹהָי צוּר מִשְׂגַּבִּי אֲשֶׁר חַיִּים עָשָׂה עִמָּדִי (--- וְהַסַּהַר, שֶקָּרָא: "כְּשֶׁכֶּתֶר אֶחָד – מַלְכוּת בְּכֶפֶל?!" הוּא שֶבָּרָא גֵאוּת וַשֶּפֶל ---) הֶעֱלַמְתִּי עֵינִי, וְלֹא עָזַבְתִּי עִמּוֹ, וְהִשְׁפַּלְתּיו לְלֹא שֵהוּת אַךְ אֶמֶת הִיא, שֶאֲנִי הַמֻּשְׁפָּל שֶפֶל וְהוּא גֵאוּת

אני יודע שזה ארוך..אבל לא ראיתי משהו שאני יכול להוריד ולא יפגע בשיר חלק מהשיר מבוסס על הרמב"ם בהלכות מלכים הנוגע למשיח, והבתים האחרונים [בלי הבית האחרון] - ע"פ המשנה באבות על עשרה ניסים שהיו בבית המקדש [הבאתי את המשנה בסוף..] אני מתאר לעצמי שהרבה מהשיר יהיה לא מובן - אז אם מישהו רוצה רקע והסבר - אפשר בשמחה באישי.. לִימוֹת מָשִׁיחַ נִכְסַפְתִּי לִימֵי גְּאֻלָּה תְּמִימָה וָאֵרֶא אֶת זֹאת כְּשֶחָלַמְתִּי עֵת תָּחֵל לְהַפְצִיעַ חַמָּה: רוּחַ מָשִׁיחַ בְּעֹז מְנַשֵּׁבֶת תְּחוֹלֵל סוּפָה וּסְעָרָה וּבְפֶתַע קָמָה אֻמָּה נֶעֱזֵבֶת לָרֶשֶת אַרְצָהּ בִּגְבוּרָה וַיָּשָׁב עָם לְחוֹנֵן אֲדָמוֹת בְּנַחֲלָה בָּהּ מִקֶּדֶם חָנָה וַיִּנְחְלֶהָ, וַיַּפְרִיחַ שְׁמָמוֹת וַיָּשֶׁב מַלְכוּת עַל כַּנָּהּ פֹּעַל קֹדֶשׁ שֶׁל בִּנְיַן חוֹל נַעֲשָׂה בִּידֵי הָאֻמָּה שֶׁאֵין בְּעוֹלַם הַחֹמֶר יָכוֹל בְּלֹא גּוּף - מוֹפַע נְשָׁמָה וּגְמַר מְלֶאכֶת הוֹד וְתַהַל עֵת יִפָּרֵס שָׁטִיחַ אָדֹם וּמִצִּדָיו – חַיָּלֵי צַהָ"ל: "הַמִּשְׁמָר יַעֲבוֹר לְדוֹם!" אָז יוֹפִיעַ בֶּן דָּוִד בֶּהָדָרוֹ מִתְהַלֵּך חֶרֶשׁ, לְאִטּוֹ וְכָל הָעָם יִשְׁתָּאֵה בְּעָבְרוֹ כִּי בָּא מָשִׁיחַ בְּעִתּוֹ וַיָּשֶׁב אֶת הָעָם אֶל ה' אֱלוֹהָיו וַיְּקַיְּמוּ מִצְווֹת וְתוֹרוֹת וַיְּקַבְּלֵם אֵל, הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו וַיְּחֻדְּשׁוּ יָמִים כְּמִדּוֹרוֹת וַיִּלָּחֵם מָשִׁיחַ מִלְחְמוֹת יִשְׂרָאֵל לָרֶשֶׁת נַחֲלַת אֲבוֹתָם וּבְגְבוּרָה וָעֹז יַכְנִיעַ נוֹאֵל וַיִּכְבּוֹשׁ אֶרֶץ גְּאֻלָּתָם וּבְרוֹמְמוּת נֶצַח וְהוֹד קֹדֶשׁ יְכוֹנֵן בֵּית הַבְּחִירָה וְיַקְרִיבוּ עוֹלֹת מוֹעֵד וְחֹדֶשׁ כִּימֵי קֶדֶם בְּתִפְאָרָה שָׁם לֹא תַּפִּיל אִשָּׁה מֵרֵיחַ בָּשָׂר וְהוּא - לֹא יִבְאָשׁ לְעוֹלָם וּזְבוּב מִבֵּית הַמִּטְבָּחָיִם יוּסָר עֵת יַשְׁלִים ה' לְגוֹאֲלָם קֶרִי לֹא יֶאֱרָע הַכֹּהֵן שֶיִּגְדָּל יוֹם יָבוֹא לְכַפֵּר חַטָּאתָם וְשַׁלְהֶבֶת-יָּה בְּגֶשֶׁם לֹא תֶּחְדָּל לִבְעוֹר עַל עֲצֵי מַעֲרַכְתָּם עָשָּׁן הַקְּטוֹרֶת יַעֲלֶה בְּתֹמֶר אַף כְּשֶרוּחַ תְּנַשֶּב בִּמְעוֹנִים שׁוּב לֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּעֹמֶר, וּבְלַחְמֵי עֲצֶרֶת וּפָנִים עוֹמְדִים צְפוּפִים, מִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים לֹא יַזִּיקֵם נָחָשׁ וְעַקְרָב וּכְשֶיָּלוּנוּ - לֹא יְהִי בָּם נֶאֱנָחִים אַף בַּעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיִם עַם רָב כָּל זֹאת - בְּבוֹא גּוֹאֵל צִיוֹן, עֵת יָקוּם בְּעֹז עַם סְגוּלָה עַד אָז אֶתְנָחֵם בִּרְאוֹת חִזָּיוֹן - תְּחִלַּת צְמִיחַת גְּאֻלָּה המשנה באבות [פרק ה' משנה ד']: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים עומדים צפופים ומשתחוים רווחים ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים:

חֹשֶׁךְ. רוּחוֹת. סְעָרָה. תֹּפֶת. אֵשׁ. תַּבְעֵרָה. קֹר וְחֹם מְשַׁמְּשִׁים יַחַד, וַתִּפֹּל עָלֵינוּ אֵימָה וַפָחַד. מָוֶת. שְׁמַּד. רֶצַח. וַיִּתְיָּתֶּם עַם הַנֶּצַח. שֶׁאַיֵּה אֵל שֶׁפָּדָה בַּצַּר, וַיְפַלֵּט מִיָּד צַר? וַאוּשְׁלַךְ, וְאֵין פּוֹדֶה וַאַמוּךְ בְּיָד רוֹדֶה וְאַיֵּה אֱלוֹהַ - נְהֲלְלוֹ, כְּשֶׁנָּטַר כְּבוֹדֵנוּ מֵחַלְלוֹ? וַתַּסְתֶּר פָּנֶיךָ וַתְּבַלְּעֶם בְּשׁוּם אוֹפֶן לֹא תַּרְאֶם, אוֹ אַז, עֵת לֹא אֱרְאֶךָּ, אֶזְעַק – "אַיֶּכָּה??" ================= השיר הזה נגמר באמצע. יש לו המשך - השיר "תקומה".

"וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּךָ אֶתְפָּאָר" וְעַתָּה, כְּשֶאֵלָיו שַׁבְתָּ, וּמְעָווֹנוֹתֵיךָ תִּטָּהָר – שׁוּב כָּרִאשׁוֹנָה תִּזְהָר, וּכְקֶדֶּם - יָמֵיךָ חִדָּשְׁתָּ. תָּמוּ יְמֵי גָּלוּת – הֵחֵלָּה גְּאֻלָּה. וַתִּתְעָלֶּה תּוֹרַת דָּלוּת לְתוֹרַת הָאֻמָּה כֻּלָּה. וּכְבָר אֵינְךָ אֹסֶף פְּרָטִים אֶלָא פְּרָט שֶהוּא אֹסֶף, כִּי שַבתָּ אֶל אֶרֶץ שְבָטִים שֶרָצִיתָ בְּתַכְלִית הַכֹּסֶף. שׁוּב תְּקַדֵּש אֵת שְׁמוֹ וַתַּרְאֶה גְּדוּלַת אֱלוֹהִים כִּי בָּזֶה צֻוִּיתָ - עַמּוֹ "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם".

אוֹרוֹת מֶאֹפֶל הֵנֵץ הָחַמָּה שַׁחַר מִשֶּׁפֶל מֵעִיר הָאֻמָּה אוֹר מְנַצְנֵץ עָב מִתְבָּהֵר שַׁחַר מֵנֵץ עוֹלָם מִטָּהֵר פֶּרֶץ אוֹר בֵּינוֹת חֲשֵׁכָה שַׁחַר טָהוֹר מִתּוֹך הֲפֵכָה אֵל מִתְגַּלֶּה עָם מִתְחַדֵּשׁ שַׁחַר עוֹלֵה חוֹל מִתְקַדֵּש כְּאוֹר בָּהִיר מִתּוֹך צָרוּת שַׁחַר מַזְהִיר יְמַי שָׁחֲרוּת

וַיְּעַקֵד יִשְׂרָאֵל עַל מִזְבְּחוֹת אֱלוֹהִים וַתֵּצֵא אֶש מִן הֲשָּׁמַיִם לְאוֹכְלוֹ חֲיִּים וְלֹא יִשָּמַע "אַל תִּשְׁלְחִי יָדֵךְ אֶל הֲנַּעַר" רַק שְּׂרֵפָה שֶבּוֹעֶרֶת בֲּחַרוֹן אַף וַגַּעָר וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכַחְנוּ נַא אַל תִּשְׁכְּחֶנּוּ רְאֵה אֶת עָנְיֵּנּוּ וְאֶת לָחַצְנוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעָנוּ! וַיִּשַׁחֲטוּ בָּנִים וַיִּשָׂרְפוּ בָּנוֹת וְיִזְעֲקוּ הַשָּׁמַיְמָה וְאֵין עֲנוֹת אַחַר – קִבְּלוּ דִּינָם בְּהַכְנָעָה: "מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ בְּזֹאת הַשָּׁעָה" וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכַחְנוּ נָא אַל תּשְׁכָּחֵנוּ וְאַל תִּתֵּן אַכְזָרִים לִמְחוֹת שְׁמֵנוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעָנוּ! תָּאֵי גַּזִים. מֲשְׂרֵפוֹת. מַחֲנוֹת הַשְׁמָדָה. עַבְדוּת. רָעָב. אֶל הַמָּוֶת – צָעֲדָה. וְאֵין פּוֹדֶה לְיִשְׂרָאֵל, לְהַצִּילוּ מֵהַכְחָדָה, וְהֵיכָן אֵל, שֶׁמִּצָּרוֹת – עַמּוֹ פָּדָה? ==================== וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכְחוּ --- אַף אַתָּה לֹא שְׁכַחְתָּם וַתֹּאמֵר: "יוֹתֵר לֹא יִמָחוּ" ---- וּמִיָּד נִפְסְקָה רָעָתָם, וַתְּאַסְפֵם מֵאֲרָצוֹת שָׂם נִדְּחוּ - אֶת אֶרֶץ קָדְשֶׁךָ הִנְחַלְתָּם, --- אָז כְּרִאשׁוֹנָה מָלְכוּ כּוֹסְפִים בְּתֹם גְּאֻלָּתָם. תום - גם מלשון תמים, שלם, יעני גאולה שלמה, וגם מלשון סוף - יעני סוף הגאולה.

וַיְּהִי יִשְׂרָאֵל עֶבֶד לְרוֹדֶה, וַתֵּהֹם כֹּל הָאָרֶץ וְאֵין מוֹשִיעַ וּפוֹדֶה, וְאֵין תְּשוּעָה לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם אֶבֶל, וְאֶפֶר, וְשָׂקִים, וַתִּפּוֹל בְּתוּלַת יִשְרָאֵל – וְאֵין מַקִים. "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" – "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", וּבָנַיו, עַל קִידּוּשׁ שְמוֹ נֶעֱקָדִים - "וַיוֹרִידֶם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ, כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים". "אָבַד מַנוֹס מִמֶּנָה אֵין דּוֹרֶש לְנַפְשָה", אֵין מַאָזִין לִתְפִילָה, אֵין שׁוֹמֵעַ בַּקָשָׁה. וְהָצוֹרֶר – לְמַגֵּר וּלְכָלוֹת עַל לִיבּוֹ נָשַׂא, וְכִמְעַט שֶ"וַיְכַל אֱלֹהִים אֶת מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" - אַז נִכְמְרוּ רַחְמֵי אַב שֶבִּשְמֵי מְרוֹמִים וַיְּבָלַע אֶת הָמַוֶּת - וּפָסְקַה מָפּוֹלֶת תְּמִימִים וַיֹאמֶר הָמֶּלֶך לְהַשִיב מַלְכוּת עַל כָּנָּה אַז "הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעַה יִקְצְרוּ בְּרִינָה" וַיִּתְגָלֶה אֱלוֹקִים לְזֶרַע אֶיתָן, וַיֹּאמֶר: "גְּדוּלָה תֵּעַשֶה לְזֶה הָקָּטָן". וַיַּנְחִיל אֶת אַרְצוֹ לְעַם בּוֹ בָּחַר, "כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר". וָתָקָם מְדִינַת יִשְרָאֵל – רֵאשִית צְמִיחַה, וּכְבַר אֵין הָאוּמָה לְחַסְדֵי גּוֹיִם צְרִיכָה, וְלֹא יָמוּך שׁוּב הָעַם בְּיָד נוֹאֶל, כִּי "נָפְלַה וְלֹא תּוֹסִיף, קוּם בְּתוּלַת יִשְרָאֵל!"