יצירות של יחיאל

אלפי ורבבות יהודים קידשו במותם את שמך על היותם עמך וצאן מרעיתך אלפי שנים של גלות, ייסורים, צרות וגזרות עד שהגענו עכשיו לטיפות הדם האחרונות כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך אבל אנחנו כורעים ומשתחווים- מודים אנחנו לך למה לא תשמע את קול דמי אחינו צועקים ארץ רוויה בדם אלפי פצועים והרוגים לא של אדם אחד ללא אשה וילדים אלא של מאות שהשאירו אלמנות ויתומים כי אין .... אבל אנחנו... ארץ, אל תשכחי את כל אחינו, אל תכסי דמם רחל, אל תמנעי קולך מבכי על בנייך כי אינם קדושים אשר בארץ, בחברון במכפלה קיימו את ייחולנו שאו ביחד תפילה כי אין.... אבל אנחנו... ה' לא אכחש- חטאתי אודיעך אך עם ישראל כולו אי אפשר שחטא נצח ישראל לא יכזב ולא ישקר רק אנחנו עם הנצח, עמך ולא אחר כי אין.... אבל אנחנו.... על אף כל הצרות יודעים אנו- אין לנו אלא קל אחד ואף הוא לא ישכחנו על כי אנחנו גוי אחד לא רק במותנו נקדשנו, בשפוך דמנו על עפר רק בהרים לנס ראשנו למעלה אל ההר כי עוד לא אבדה תקוותנו, לחיות בארצנו ישראל לחלות פני משיח צדקנו, ובא לציון גואל בשלוש פעמי רגלינו נעלה נכרע ונשתחווה מודים אנחנו לך- בכל פה לך נודה כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך אבל אנחנו כורעים ומשתחויים- מודים אנחנו לך

הנה אנו נמצאים במוצאה של עוד שנה מתוך כך יש לו מעלה אחרת במוצאי שנה אחת עמוסה, אך בפתחו של זמן אחר מעלה שאין לזמן או בין הזמנים אחר אנו עומדים בפתח זמן שהוא בעצם לא זמן הוא מצד אחד בין הזמנים- ריווח בין פרשיה לפרשיה זמן המבדיל בין שנה אחת לחברתה רווח שנועד על מנת להבין, לעכל את מה שהיה בין גיל זה לגיל אחר ומצד שני הוא גם פרק- בפרק אין מפסיקים אנו עומדים בפרק כ"כ חשוב, שהוא רק בים הפרקים הוא זמן-בין הזמנים, הוא מקשר ביניהם אין להפסיקו פרק שכל כך מכריע, חורץ גורלות- זמן שנועד לחשבון נפש, חשבון העבר לפניו הייתי קטן ולאחריו אני כבר גדול ומתוך כך, ורק מתוך כך, תיקון העתיד או- לפניו הייתי גדול ולאחריו אני ממש קטן בזמן בו נחרב הבית, בו בעצם חרב העולם לפניו הייתי בעולם אחד ולאחריו בעולם לגמרי אחר צריכים אנו לבנותו מתוך תיקון החורבן אך זמן זה הוא אינו רק בין הזמנים דור שלא נבנה בימיו כאילו מחרב בימיו פרק זה הוא אינו רק בין הפרקים אחדות העם, דיבוק הפרדים זהו תפקידו הוא איננו רק מקשר בין שתי השנים, בין שני העולמות בו אנו מתקנים את שנאת החינם לאהבת חינם זמן זה, פרק זה הוא גם עולם בפני עצמו את הקרע בעם להותרו השבטים הוא גם זמן חשוב בפני עצמו את הקרע בן השנאה לחיבור בן הימין בזמן זה נחרבו העולמות, נחרבו הבתים שמאל דוחה וימין מקרבת אך מצד שני נבנו הבתים, שולבו העולמות זה בזה הותר בנימין לבוא בקהל פרק זה הוא שיא העצב, אך גם שיא השמחה וכך חוזרים אנו להתחלה- בין הזמנים מתוך כך, מתוך היותו בין הזמנים אך כם זמן הוא לא רק בין הזמנים אל גם בן הזמנים מתוך היותו בין הפרקים אך גם פרק ממש הוא זמן המקשר במהותו בין זמן לזמן רק ע"י מהותו העצמית הוא מחבר בין שתי השנים רק ע"י היותו אב הוא גם מקשר א' ל-ב' ובעצם ל'אב' רק ע"י היותו אב הוא גם בין