שירה
הפסקת אש.
כ"ו בתשרי תשע"ה (20.10.2014)
הפסקת אש / יששכר דב
(אש אור חום יופי. אש כאב הרס שחור.)
אש אשן עמוד ענן מתפזר מורדות המסכות
פרח שחור נפתח במרכז אל שמיים שנצבעו בדם
הכאב לא בא סתם
זה מתוכי זועק
אבל מהמצב במציעות קשה להתנתק
העולם שבז לשנים של חיים
נוחות עשייה שמפספסת מטרה
לפעמים הרגש יכול לעשות
מה שבמחשבה לא יכול להיבנות
רעש ושקט בנקודה אחת קטנה
רעש שלעולם לא יצליח להחריש את הריקנות שהעולם מרגיש
ולאומתו לוחצת ללא שאת דממת המוות
יודע לא יודע
מנסה לצעוק
אבל מבטי הסביבה גורמים לי לשתוק
העולם שבז לשנים של חיים
נוחות עשייה שמפספסת מטרה
לפעמים הרגש יכול לעשות
מה שבמחשבה לא יכול להיבנות
רעש ושקט בנקודה אחת קטנה
חיים שלמים למען מטרה נזרקים לים ברגע של חולשה
צריך לקום לאסוף את שברי האמון
אוהב לא אוהב
נאבק מבפנים
אבל בדרך אל האמת את התמימות מאבדים.
0
שירה
שיר
ט' בתמוז תשע"ד (7.7.2014)
כאב של חוסר ידיעה / יששכר דב
(עומק ההבנה זו ההבנה שלא ניתן להגיע לעומק ההבנה)
לא מבין מה קורה מצד אחד אנחנו ומעבר אני
לא מבין כלום הכול מסתובב סביבי
אי אפשר להמשיך כך צריך להתעורר ולצעוק
אבל שפתי נשארות חתומות וסגורות
כאב לא מובן לא מוסבר דופק על הלב
מנסה לשכוח אבל חייב לזכור
אפילו כשהמוזיקה צורחת באוזן
עדיין מרגיש כאילו הכול כאן דומם
האדישות מעולם לא הרגה אותי
למרות ששנים היא ניסתה להיכנס
תמיד הייתי האחרון על הרגליים
אבל עכשיו רוצה פשוט להתמוסס
שנים ללא דמעות מצטברות לי בלב
שברי נשמה שסירבה להישבר
מחשבות על מחר תמיד בזמן עפות
כשכואב הכול נראה כול כך אחר
תוהה כמו עיוור בחשיכה מצרית
שמיכה מועכת אבל לא מוחשית
כמו גרגר קטן בעולם שנברא -
להטיב או לא לעולם לא נדע
"אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום"
הכאב הגדול ביותר של האדם הוא חוסר הידיעה.
0
שירה
שיר
ט"ו בתמוז תשע"ד (13.7.2014)
כאב של חוסר ידיעה / יששכר דב
(עומק ההבנה זו ההבנה שלא ניתן להגיע לעומק ההבנה)
לא מבין מה קורה מצד אחד אנחנו ומעבר אני
לא מבין כלום הכול מסתובב סביבי
אי אפשר להמשיך כך צריך להתעורר ולצעוק
אבל שפתי נשארות חתומות וסגורות
כאב לא מובן לא מוסבר דופק על הלב
מנסה לשכוח אבל חייב לזכור
אפילו כשהמוזיקה צורחת באוזן
עדיין מרגיש כאילו הכול כאן דומם
האדישות מעולם לא הרגה אותי
למרות ששנים היא ניסתה להיכנס
תמיד הייתי האחרון על הרגליים
אבל עכשיו רוצה פשוט להתמוסס
שנים ללא דמעות מצטברות לי בלב
שברי נשמה שסירבה להישבר
מחשבות על מחר תמיד בזמן עפות
כשכואב הכול נראה כול כך אחר
תוהה כמו עיוור בחשיכה מצרית
שמיכה מועכת אבל לא מוחשית
כמו גרגר קטן בעולם שנברא -
להטיב או לא לעולם לא נדע
"אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום"
הכאב הגדול ביותר של האדם הוא חוסר הידיעה.
1