פסיפס אתר יצירה





שירה

חייל אחד בודד

מאת אברי
א' בחשון תשע"ו (14/10/2015)
רכבות משא חולפות על הפסים במהירות
גורמות לי לחשוב על הרציף
מתי לאחרונה אני לא הרגשתי ריקנות
מה נכון, מה מותר ומה עדיף

נזכר בנסיעות על הגדר לצד הגבול
איך היינו מאושרים בשקט
איך לחשת לי שנישאר ואחרינו המבול
ועכשיו את מתרחקת, נעלמת

ומה אני בסך הכל חייל אחד בודד
שחוזר אחרי כל השנים לבית
חסר מדים ערום מנשק ורועד
רועד מכל דבר, גם מהבית

כשהלכתי
המשך...
3  
שמע

את כל העולם בשבילי עכשיו

מאת אברי
ז' בתמוז תשע"ה (24/06/2015)
את כל העולם בשבילי עכשיו - אברהם בלוך.mp3
https://www.youtube.com/watch?v=itv0Fob_B_I
מילים לחן וביצוע: אברהם בלוך

טוב לי איתך
טוב לי לחייך איתך
וטוב להיות שלך
מחוייכת בצללים
ובכל החיים

רק טוב לי איתך
טוב לי לחלום אותך
וכל נשימה איתך
עושה לי רק טוב
איתך חזרתי לאהוב

כי את את כל העולם בשבילי עכשיו
ולא האמנתי שאני שוב אוהב
ובתוכי
המשך...
3  
קטע

רק חולצה - צה"ל.

מאת אברי
ז' בתמוז תשע"ה (24/06/2015)
רק חולצה.
רק חולצה נשארה שם מוטלת על הרצפה.
הם עזבו בחפזה, גביש אדם ממולל וממהר. בתוך שניות נעלמו האפודים הברכיות הקסדות והנשקים והחדר נראה שוב כמו סתם פנימיה לנערים בסיכון.
הם לוחמים. הם אוסף אנשים שהתקבץ לבקו"ם, בליל פנים ושפות. אך מאותו היום בו נשבעו אמונים למדינה ולדגל למרגלות הכותל המערבי, הם הפכו לאחים לנשק, לחטיבה אחת.
מאז אותו היום הם ישנו יחד, אכלו יחד, בכו וצחקו יחד. אבל
המשך...
0  
עבודות יד

קליגרפיה...

מאת אברי
י"ט בתמוז תשע"ב (09/07/2012)
חומרים:

- ניר לבן חלק
- עפרון חודים
- מחק
- עט פיילוט 0.3 שחור [אפשר 0.4]
- תנ"ך
- צבעי מים פשוטים [10-15 ש"ח]
- מסגרת קנויה [10 ש"ח]

מצטער על האיכות... [2.0 MP] אבל מה שעושים זה ככה...
- מציירים ציור.
- פותחים את התנ"ך איפה שרוצים [שיר השירים מומלץ [כאן הכל זה שיר השירים [כ"א כל הספר]
- כותבים על הציור כמה שיותר בקטן את הפסוקים. [שיראו את המילים
המשך...
12  
קטע

אהבה הורסת

מאת אברי
ז' בתמוז תשע"ה (24/06/2015)
והיא הביטה בו בעיניים אטומות, לא רואה את היופי שמסביב, מתעלמת מהכוכבים שנצצו מלמעלה בחסות ירח כתום וגדול. עיוורת לכאב המצמית שנשקף בעיניים שלו.
והיא שותקת, לא מדברת. המילים נשפכות לה מהפה כמו מכונה אלקטרונית מקולקלת, מעלות בה בחילה.
והוא ישב שם על דשא ירוק מוקף בענפי בשמים שמפיצים את הריח הטוב בעולם, במקום שלו ושלה ולא הבין מה קרה לה. האהבה של החיים שלו, הבחורה עם המפתח לחדר שבלב.
העיניים
המשך...
1  
שירה

בצל ליבך הדוקר

מאת אברי
ד' בניסן תשע"ד (04/04/2014)
אותי עזבת וחזרת אליו
ביום גשום וקודר
אני על הים עכשיו
חושב על ליבך הדוקר
זר של קוצים מתנה
מעמקי ליבך האפל
עטופים במילות אהבה
מעמקי העזאזל
כמה אני אהבתי אותך
ואת ליבי שברת ברגע
כשידעת שלא אעזוב לנצח
שעלייך אני משתגע
ואת כמו ורד בהיר
יפה עם הילת אהבה
כל לב לידך פעימה מחסיר
אבל את עם קוצך הפוגע
אהבה היא לעולמים
אך אצלך מתפזרת ברוח
ואת
המשך...
5  
שמע

כבר לא מאמין באהבה

מאת אברי
כ"ו באדר ב תשע"ד (28/03/2014)
אהובה תגידי משהו כי אני לא מוותר עלייך
לא משנה כמה זמן עובר פה בלעדייך
עברו חודשים ואת עוד אצלי בלב
תביני התגברתי וחזרתי לכאב
כבר לא מאמין באהבה
זוכר כל מה שהיה
זוכר אותך לאור ירח
כותב ושר לך שיר שמח
חודשים בלעדייך לא היה לי קל
אני מרגיש שלא שווה לחיות בכלל
כי אני מתגעגע אלייך כל כך
ודמעות בעיניי עכשיו הם לך
כבר לא מאמין באהבה
זוכר כל מה שהיה
זוכר
המשך...
3  

אברי

כשרצחו את רבין יעקב גרוסמן היה ילד קטן ששיחק בקוביה הונגרית כאילו הבין איך לפתור אותה אבל באמת היה מוציא את הריבועים הקטנים ומשבץ אותם מחדש כך שזה היה נראה כאילו הוא פתר את הקוביה ההונגרית, אבל בתכל'ס הוא שיקר. בדומה לפיענוח רצח רבין על ידי השב"כ.

יעקב גרוסמן ומוריה ברץ הלכו לאט בטיילת תל אביב, לא הרחק מהמקום בו התרחש הרצח הפוליטי הראשון שפילג את העם לימין ושמאל כאשר ארלוזרוב נפח את נשמתו מירי של ערבים מה שלא הפריע לאשתו להאשים יהודים ברצח, קולות מהדהדים עלו מכיכר מלכי ישראל ששינתה את שמה לכיכר רבין לאחר רצח ראש הממשלה לפני עשרים ושתים שנים.

יעקב גרוסמן ומוריה ברץ לא הלכו לעצרת השנאה שכל שנה אומרים שאין בה דבר פוליטי וכל שנה מחדש נציג הציבור הדתי לאומי שהיה מספיק טיפש בכדי לעלות על הבמה מולקה עליה במילים עם נחמדות מזוייפת שדוקרת עמוק יותר מכל רצח שהוא לא רק בגלל שהשתייכו למחנה הימין והיו דתיים לאומיים בריאים בנפשם, אלא גם בגלל שאסור ללכת על מדים לדברים פוליטיים ועד כמה שמוריה ברץ עדיין לבשה את בגדי השבת, יעקב גרוסמן בדיוק הוקפץ אל הדרום בשל המצב הבטחוני והיה לבוש במדים מעוטרי נצנוצי סיכות על החזה.

יעקב גרוסמן לא ראה בעיה בזה ששיקר בכדי לפתור את הקוביה, אבל לפחות הוא לא שיחק בחיים של בני אדם כמו השב"כ. לעזאזל, אמר למוריה ברץ, זה מעבר לחיי אדם אלא חיי חברה ויותר מדי אנשים מאוד נהנים מהפירוד הזה שיש בחברה הישראלית הנה, תראי את אסתר ברוט שהעיזה להגיד כי הימין לא אשם ברצח וכבר לא תנאם בכיכר היום. ותראי את ראש מועצת אפרת עודד רביבי, האדיוט התורן שהגיע אל הכיכר ונתקל בשריקות בוז. אין בעצרת הזאת רצון אמיתי לשיח ולאחדות, זאת עצרת המנציחה את הפירוד בין הימין והשמאל. זאת עצרת שמשתמשת בסלוגן 'אנחנו עם אחד' אך משמיטה ממנו את ההמשך המתבקש 'אבל יש שמאל וימין והימין כאיש אחד רוצח ראשי ממשלה בישראל אז אנחנו שונאים אותו'.

מוריה ברץ שתקה. שלא כיעקב גרוסמן, היא לא האמינה בתאוריית הקונספירציה. היא האמינה בכל ליבה שיגאל עמיר ירה ביצחק רבין והמילים "סרק סרק" הן המצאה מעוררת רחמים של הציבור הדתי שלא הצליח לקבל את זה שרוצח ראש הממשלה יצא מקרבו. היא הייתה חייבת להאמין בכך מתוקף היותה קצינה בחיל החינוך שלמרות שהפוליטיקה נשארת מחוץ לצבא, בחייל הזה הזווית הימנית נשארת בחוץ בעוד הזווית השמאלנית מתקבלת בחיבוק חם ואוהב.

וכשמוריה ברץ הסתכלה על יעקב גרוסמן נואם בכאב על הפירוד שבעם ועל שקרי השב"כ, לרגע היא לא ראתה בו את הבחור שהיא אוהבת אלא מישהו זר. ארונות הסג"מ על כתפי המדים שבבית לחצו והסרט האפור לחש לה ממרחקים לדבר, אבל היא התאפקה.

יעקב גרוסמן ומוריה ברץ התקדמו הלאה בחוף אל עבר עתיד לא ברור, שומעים את קולות הנאומים מהכיכר, ידיהם מוכתמות בדם ראש הממשלה, מואשמים ברצח שלא ביצעו.

ובעוד האחד מרים ראש בגאווה ומתכחש לרוצח, השניה מאמצת אותו אל ליבה בגועל. שניהם מואשמים ושניהם חפים מפשע כמו מאות אלפים מבני הציונות הדתית, חלקם מסרבים להתנצל על מה שלא ביצעו וחלקם מבקשים מחילה ובכך מגלים כי בדעתם הרוצח הוא חלק מהם. גם אם השב"כ שיקר ולא באמת פיענח את הרצח מעולם, בדיוק כמו שיעקב גרוסמן שיקר ולא פתר באמת את הקוביה ההונגרית.

מסר ליוצר | שיחה עם היוצר