יצירות של eliaur | יצירות ש-eliaur אהב

עף המטוס, כמו ציפור בשמיים
יונה עם עלה של שלום.
עשן, פיצוצים, ושתיקה בינתיים
למעלה, הרחק, במרום.
פיתול יפהפה, ופנייה מרהיבה,
התחמקות מפגיעה נוראית.
תו מתמשך, מין שריקה מכאיבה,
שוב נופלת פצצה קטלנית.
הרוח, האופק, הנוף המדהים,
עוד גיחה אל מעבר לגבול.
עוד "ברכת שלום" שאנחנו שולחים
על ראש האויב החבול.
השמש עולה מבינות להרים,
האור מתעצם והולך.
הבטחה

נלך, ידידי! נצעד יד ביד
למסע שמוביל אל האושר
הרי פה כה שומם, אין דבר מיוחד!
בא, ביחד נחצה את הגשר.
אל מעבר לאופק! אין שום זמן לקפוא!
שם וודאי יימצא החלום.
איך נקשרת לכאן? מה נשאר לך פה?
מה מצאת בזה המקום?
כך תצא, ותגיע לעיר הגדולה
כי האושר כאן לא אפשרי..
אבל שם, קרנבלים! שמחה, המולה!
והכל מסתחרר סביב ראשי.
אך עם זמן, התרגלת לעיר-מסיבה
ונמאס כבר

השמש עלתה כבר, הגיע היום.
הענן מכסה את השמש.
ברקים מבזיקים, והקול האיום,
כשהעם מתנועע לו חרש.
הפחד גואה והבטן גועשת
כולם במנהיג מביטים.
הוא בשקט ממתין כשהארץ רועשת
ועיניו שמופנות לשחקים.
הרעש ממשיך, מתחזק והולך
כשהאש לאיטה מתפוגגת
כל צליל בו טובע, כל צבע דועך
אך תחושת ציפיה מתגברת.
ולפתע השקט הכל כמו קפא
כמו עצר נשימה העולם.
ומתוך הענן, ומתוך

כי יצאת אל הדרך, ובידך אין דבר
רק מבט אל העתיד, זכרונות מהעבר..
כי יצאת אל הדרך, ובתיק רק אמונה
והרוח שחלפה לה נשמעה כמנגינה.

מכשולים היו בדרך, ונפלת שוב ושוב.
הידיים כבר פצועות, והגוף כולו דאוב..
אך המשכת עם הדרך, בעיקר כי אין ברירה
לא היה שום זמן לנוח, אין מקום לעצירה.

טעויות זה אנושי, ולטעות זה לא נדיר,
לא חסרו לך כאלו כשהיית עוד צעיר.
ובכל