יצירות של (אהבת עולם) | יצירות ש-(אהבת עולם) אהבה

הוא הצדיע בשתיקה לשלום, ועלה על הסיפון.
הוא לא היה איש מוכר. איש לא היה איש מוכר.
רק למכירים.
ובכל זאת, אלפים הגיעו לנופף, רגליהם שקועות בחול הרך.
מטפחות לבנות התנופפו מידיהם של עשרות, מתרחקות על סחף הגאות.
נתזי המליחות והפרידה מהנוסעים הרטיבו קלות את אלו שנותרו בוהים בספינה המפליגה, המרחיקה לכת, מעבר לשוברי הלבבות.
אלפי עיניים נוצצות מנחלי דמעות, יבשו לאטן.
שפל הזמן הנמיך

הלכתי לכיוון הספסל שבו אליה חיכה לי.
'היי' חייך וזז אלכסונית כדי שאשב לידו.
' מה קורה?' חייכתי חזרה.
דיברנו. המון. ולפתע נהיה בינינו שקט.
'אילה,' הוא אמר 'בואי נתחתן'

נסענו לירושלים להורים של אליה לספר...
ובדרך חשבתי. המון. אנחנו מכירים מעל שנתיים, מאיזו פעילות שהשתתפנו בה יחד ביישוב.
לקח הרבה זמן עד שהחלטנו לצאת, האם זה מתאים עכשיו, אם יש טעם, איך יהיה...
היו

ואם היו אומרים לך, שכל חלומותייך יתגשמו?
זה התחיל בשיחה אחת באמצע הלילה. הוא, אני, ומעלינו השמיים. "למה לחיות?" הוא שואל. ואני, אין מילים בפי. הרי גם אותי טורדת אותה שאלה. "אולי יום אחד אהיה כוכב," הוא אומר ומצביע על השחור שעוטף את העולם. ובליבי שלוש מילים: כל כוכב נופל.
ואם היו אומרים לך, שחייך הם אמת צרופה אך גם שקר גמור?
זה המשיך בשיחות קטנות ושאלות גדולות, תהיות בתוך הלילה ומחשבות

"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ&zwjִם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר." (ירמיהו, לד, ח)