יצירות של אין ואפס | יצירות ש-אין ואפס אהבה

הלכתי
אליך.
רק
אליך.
רציתי
אותך.
רצתי
אחריך,
ולא
שמתי ליבי,
שאתה
כאן.
עודך
נשאר.
זו אני
שהלכתי
ברחתי..
יצרתי
מרחק,
והקשר
כמעט
שניתק..
והמשכתי
לרוץ,
כמו
קשורה
לחוט..
רצה
ורצה
חיה..
בסרט
את עצמי
מוסרת
לזר,
המנוכר,
המופקר..
הלא
מבוקר.
הפרוץ
ללא
גבול.
החרוץ
בלגרום

לגלות הבנה
זה כמו לגעת ב heaven
גם מצד המבין וגם מצד המובן
וזה לא מאליו.
זה קשה
וזה נדיר
וזה עצוב שזה נדיר.

כי למה
כשאי פעם גילו כלפיי הבנה
הרגשתי עננה
בשם כיסוי של מצפון.
ואני שואלת: איפה הקשר?
אסור שידעו את הצפון?

זה לא שאסור... אין היתר
שיתיר ויפרום את הסבך
של רצון מסורבל בשכל.
שיסיר את הסכך
ויתחלק בנטל.

אני צבועה
זו עובדה ידועה
ידועה
כל פעם כצבע אחר
פעמים כלבן
הכל נראה טהור
חושך, בלאגן
פעמים כשחור
פעמים נפער בי חור
כאפור של רשת
ופעמים לורוד מתמכרת
כי הוא כל כך טוב
פעמים לנוזל הרטוב
חסר הצבע, השקוף
פעמים לכפוף
חום אדמה
ופעמים לשושנה אדומה
פעמים לטורקיז
הים של קיסריה
פעמים לזה שמעיז
הזורח... כה באירוניה
פעמים