יצירות של חתלתולה

בס"ד הבריחה פרק ג' חנן יצא מהחדר וסגר את הדלת בעדינות אוף!!! מה רוצים ממני? חסר לי עכשיו ללכת למשימה! יאללה מספיק להתלונן נזף בעצמו, צריך להחליט אלך לשאול את הרב אלישע בעודו מהרהר, מצא עצמו בחצר ביתו של הרב חנן דפק בדלת. רעות, הבת של הרב פתחה לו את הדלת הוא זוכר, כשהיו ילדים היו משחקים במשך שעות .אבא שלו והרב היו חברים טובים. "הי רעות, אני יכול את אבא שלך" "חנן" קראה בהפתעה "השתחררת מהשב"כ?" "מה??" שאל בתדהמה "איך את יודעת?". גיוסו לשב"כ היה סוד "שמועות" צחקה "אבל תמיד עדיף לא להאמין להם" קרצה לו "בא, כנס, אקרא לאבא שלי " הוא נכנס, והתיישב על הספה "אבא, אבא" היא קראה ועלתה במדרגות היא דפקה בדלת של החדר שלו "מה זה? הוא לא בפנים?"היא פתחה וגילתה שהחדר ריק "הוא לא נמצא" ירדה במדרגות "מה אתה צריך לשאול אותו אני אמסור לו" "לא, אשאל אותו כשהוא יגע מתי בערך הוא יחזור?" "לא יודעת תכתוב לו מכתב ואת יכול גם לשאול אותי " קרצה לו "טוב, את כבר יודעת מהגיוס שלי" "נו, אני במתח" אמרה רעות בחיוך "אוקי, אז ככה :רוצים לשלוח אותי לאיזו שהיא משימה. טוב אני לא יכול להגיד פרטים ו.... אני לא כל כך כשיר למשימה הזאת" "מה המטרה של המשימה הזאת" חקרה רעות "טוב, אני לא יכול להגיד הכל" צחק חנן "ועוד לך..." לפתע הרב אלישע נכנס " אבא" קידמה אותו רעות "חנן רצה לשאול אותך איזושהי שאלה אתה יכול לקבל אותו" "חנן! איך ה'עבודה'?"שאל הרב "ברוך ה' הרב נוכל לדבר בחדר" "ככה? אתה לא רוצה שאני אשמע? אז אני אלך לי" אמרה בטון נעלב והלכה "חנה" קרא הרב "את יכולה להגיש משהו לאורח שלנו" "לא הרב ממש אין צורך אני כאן רק שתי דקות" "נו, אז שאל" "טוב, רוצים לשלוח אותי למשימה חשאית שמטרתה לסכל תוכנית שתפוצץ את כל המדינה" "גרעיני?"שאל הרב "כן" הנהן חנן בראשו הרב חפן ראשו בין שתי ידיו ליטף זקנו ולבסוף אמר: "כדאי שתלך, זאת הצלה בשביל כל עמ"י. בהצלחה" קם ולחץ לו את היד חנן קם והרב ליווה אותה החוצה

בס"ד פרק א השנה שנת 1997 רוחות הזעם השתוללו בחוץ ,הסכנה לצאת מהבתים היתה נוראה ,הפחד גדול אנשים היסתובבו בחוץ שהעינים מתרוצצות בפחד ומסתכלות מסביב ואט אט עזבו כמעט כל המשפחות היהודיות ועלו לישראל אבל עדין נשארו כמה משפחות שהיה להם רכוש רב או שהיו זקנים אמא את לא מבינה אתם צריכים לברוח מפה ומהר!" אמר משה שהוא כולו לחוץ "לא, אנחנו זקנים מידי כדי לברוח מפה"אמרה סבטלנה וגרדה ליכלוך מספת העור ונזכרה בימים הטובים שהיו פעם שהיו חיים יחד עם הערבים היו משחקים יחד ומבלים ועכשיו כל השכנים שהיו פעם ידידים נהפכו לאויבים "אז אולי תצטרפו אלנו" "אבל אנחנו זקנים אנחנו לא יכולים להיטלטל במסעות מעין אלו" "טוב אז כמו שקבענו מחר המבריחים מוציאים אותנו מפה אותי ואת ציפורה וגם יעקובי בא איתנו דוד ימשיך ללמוד בישיבה תדאגו לו אתם" "לילה טוב תישן טוב" "לילה טוב" ישראל חדרו של חן גיל -ראש השב"כ "אני חושב שפשוט צריך לשלוח לשם סוכן ולסכל להם את התוכנית" אמר שרון לב בכיר בשב"כ שעבר הרבה סיכונים על בשרו "לא" ביטל חן גיל "זה מסוכן מידי" "אז מה אפשר לעשות לשבת בחיבוק ידיים ולתת להם לפוצץ לנו את המדינה "אמר גיא-די חדש בשב"כ רק 10 שנים טוב, בא נבדוק גיא תסתכל במחשב ותבדוק אם יש עוד שיחות שהצלחנו לקלוט " אמר רונן דהן "יש כאן שתי שיחות מוקלטות הנה ס'תכל "אמר גיא והצביע על המחשב לחץ על פלי ונשמע הקול הדובר ערבית במבטא חזק שאי אפשר להבין רק התוכנה המתרגמת תירגמה להם בכתב שקט הישתרר בחדר, חן שקע במחשבות וכל אחד התכנס בתוך עצמו " אוקי"אמרלפתע חן גיל " תקשיבו ,נשלח את חנן " "מה ? אתה נורמאלי?"מה אמא שלו תעשה לך" "הוא עדין ילד " כולם צעקו חן שתק והיסתכל על כולם "שקט" אמר כולם הישתתקו "זה מה שאפשר לעשות אין מנוס" וכך סגר את האסיפה חנן הוא הבחור הצעיר ביותר בשב"כ הוא בן 23 הוא התגיס בגיל 21 ילד מוכשר ביותר גאון מהלך הוא הצליח בשנתיים שהוא בשב"כ לסכל תוכניות רבות לפרוץ במחשב כל מיני שיחות

בס"ד יומיים אחר כך "טוב, אז מה החלטנו?"שאל חן כשהוא מערבב את כוס הנס. "שולחים את חנן ,לא?"שאל גיא כשהוא מרים את ראשו מהספר המונח על ברכיו. "הבעיה שהוא דתי, זה יגביל אותו" התערב לפתע רונן. "זאת לא הבעיה המרכזית" "אז אם לוקחים ת'עינין ברצינות, צריך קודם כל לגבש תוכנית" אמר שרון המציאותי בחבורה. "קודם צריך לדבר איתו" "אוקי אני מתקשר" אמר רונן וחייג מה זה ? זאת הפעם השלישית שאני מתקשר ולא עונים!"התעצבן רונן והפליא מכותיו במכשיר האומלל. אולי תתקשר לפלאפון שלו? כאילו!" אמר גיא . אין לי ת'מספר שלו" "קח! ותתקשר מהר" אמר חן, ומסר לו את המספר. "הלו" נשמע הקול של חנן עייף וצרוד. "הלו חנן ? זה רונן". "הי רונן מה קורה" אוף מה הוא רוצה מהחיים שלי, חשב. "פ'סדר, חנן, אני רוצה להיפגש איתך " לא ידע איך לנסח את זה אחרת. "אוקי, אבל מתי?" "עכשיו! בא מהר אל המשרד" "אני לא יכול עכשיו" "מה זה לא יכול" התעצבן רונן "אני צריך אותך עכשיו!" "תקשיב רונן, סבתא שלי בבית חולים, היא במצב קשה ,אני לא ישן כבר כמה לילות." "אוי אני מצטער, אבל אני צריך אותך דחוף!!!" "אוקי אני אשתדל להגיע כמה שיותר מוקדם" "טוב ביי רפואה שלמה" "ביי" רונן ניתק ושקע במחשבות. "נו, הוא בא" שאל חן "לא , הוא לא יכול כעת" "מה?אני יושב פה ומחכה לו והוא לא יכול, חוצפן!!" "סבתא שלו בבית חולים, והוא יושב לידה" "אז מתי הוא יבא?" שאל חן "בהקדם" אירן "ציפורה, את מוכנה?" "כן, רגע אני רק צריכה להכניס לתיק עוד משהוא,תשמור על יעקובי רגע." משה הרים את יעקוב על זרועותיו וחבקו "ממך אני לא אפרד לעולם"לחש לאוזנו. הקטן גרגר משהו בתגובה ומשה חבקו שוב. "משה" "כן" "יוצאים?" "כן יוצאים, קדימה" "דיברת עם המבריחים?" הנמיכה ציפורה את טון דיבורה "כן" אמר משה כשהוא משחק עם הקטן. "אז מתי הם מגיעים?" "הם לא מגיעים אנחנו צריכים להגיע אליהם" התעצבן משה "אוף כמה את משגעת!" אחרי כמה דקות של שתיקה שאלה שוב "איפה נפגשים?" "מאחורי הצריף הישן שבקצה השכונה ,קדימה תיפרדי מהבית" ישראל "הוא אמר שהוא מגיע עכשיו ,לא ?" שאל חן "כן, ככה הוא אמר" ענה רונן "אני חושש שהוא לא יסכים" אמר גיא "נחיה ונראה" אמר שרון לפתע נשמעה נקישה מהוססת, ולחדר נכנס בחור צעיר ורזה בהיר פנים שכיפה סרוגה מונחת על שערו הבלונדיני, וסיכה מחזיקה את הכיפה פן תיפול לו מערמת השיער הוא התיישב על אחד מהכיסאות הפנויים המפוזרים בחדר. "חנן, תקשיב" נאנח חן אני מקווה שזה לא יהיה קשה לשכנע אותו "שמעת על האיום הגרעיני?" "כן,ו..?" שאל חנן "וחשבנו…שאולי..נשלח אותך לשם" "אותי?" התעגלו עיניו "אני עדין צעיר אני צריך ללמוד ו.." "תקשיב" קטע אותו "אתה יודע את ההשלכות לגבי זה" "כן.. אבל…אולי תשלחו את רונן או את גיא, למה דווקא אותי?" " רק אתה יכול לעשות את זה, עם המוח שלך" "טוב" אמר חנן וקם מכיסאו "אני אחשוב על זה ומחר בעז"ה אתן לך תשובה" "טוב להתראות" המשך יבוא