יצירות של רות22

מורה של כיתה ב' בקשה ממני שאצייר לה מציור כ"כ קטן את הציור הנ"ל בכדי לתלות על הקיר שבכיתה בפינת החשבון וזה מה שיצא לאחר חיתוך ועבודה רבה..

כמו כן דף הרשימות נעשה בתוכנת הפריהנד מחילה על הציורים שהם לא בדיוק מדוייקים..

בס"ד עדיף מאוחר מאשר לעולם לא! בבקשה כנרת יקרה!! תודה רבה לנועם (מופרע) על הקטנת התמונה.

זו עבודה ששילבתי בין שתי תוכנות: פריהנד ופוטושופ. מה שנראה בציור זה מה שציירתי בתוכנת הפריהנד. ומה שמסביב הוספתי עיבוד בפוטושופ.

בס"ד הרי לפניכם הזמנה לחתונה של יעקב אבינו ורחל אימנו. מזל-טוב! כאן ההזמנה בשלמותה: וכאן כשהיא סגורה: וכאן מבפנים: שיהיה רק במזל טוב!!

.

מייצירותיה של אימי.. היא עשתה לי פעם בגד לשבת. מה דעתכם?

שלום! אני מביאה לפה סיפור מקיפולי נייר. בהתחלה זה יראה לכם ילדותי מידיי, מוזר מאוד ואפילו לא קשור ההסבר לתמונה. אבל תמתינו ותראו. היו היה: אבא, אמא, ילד, וילדה. הם הזמינו לכל אחד מקום במטוס לאבא, לאמא, לילד, ולילדה. (הפכתי את הנייר) לכל אחד גם היתה מזוודה בשביל עצמו: לאבא, לאמא, לילד ולילדה.(הפכתי שוב..) לאחר הטיסה הארוכה הם הגיעו לשדה תעופה וקנו לכל אחד מהם חולצת גולף!! אבא, רצה לקנות לעצמו גם מכנס. לאחר הקניות החליטה המשפחה לאכול במסעדה של.. חמישה כוכבים!! לאחר הארוחה המשפחה יצאה לשייט. באמצע השייט היתה סערה ולכן הם פתחו מפרש... עד שזה נרגע.. ושוב.. פרצה סערה והם פתחו עוד מפרש.. עד שזה נרגע ב"ה.. הם קיפלו את הספינה והלכו לישון ואז.. הילדה מתעוררת ושואלת את אביה: "אבא, אני יכולה לקבל כסף??" כן, כן.. סיפור תינוקי למדיי אבל הייתי חייבת להראות לכם! נהנתם??

.

צוייר בצבעי שמן. (איכות הצילום גרועה! מי שמעוניין לראות את התמונה במציאות מוזמן אליי הביתה...)

.

בסיעתא דישמיא: אבא שבשמיים, אתה יודע שעכשיו אני עצובה? יש לי ימים שאני פשוט רוצה לפרוץ בבכי מר, בכי כזה חזק.. בא לי להתפלל אליך פעם אחת עם דמעות כאלו.. שאפילו אני רוצה שהדפים בסידור ירטבו לי מהדמעות. אתה זוכר פעם שיום חמישי אחד בשעה: 12:00 בלילה חזרתי משיעור תורה כזה מחזק אתה זוכר איך אמרתי את קריאת שמע שעל המיטה?? פעם ראשונה שאמרתי קריאת שמע שעל המיטה עם כאלו כוונות, איזו תפילה ארוכה התפללתי קרוב לשעה ואיזה בכי אבל בכי שפחדתי שהמשפחה שלי תתעורר כי כבר רציתי לצרוח מרוב כאב.. אתה יודע למה?? אתה יודע רבש"ע שאין לי כבר שמחה. אין לי חשק וגם לא רצון. אבל אני יגיד לך ת'אמת?? ורק תאמת?? אני כן הייתי רוצה לחיות למרות המצבים הקשים שקוראים לעמ"י אני כן רוצה להתגבר על עצמי ולדעת שצריך להמשיך הלאה.. אבל רבש"ע יש לי שאלה: למה יש לנו הרבה הרוגים? למה חוטפים לנו חיילים ,מתנחלים? למה אתה מביא לנו כ"כ הרבה צרות?? אני מבינה שאתה רוצה שנחזור בתשובה!! ואני מנסה כל יום לחזור אלייך ולהקפיד להתפלל, ולברך ברכות בכוונה.. וכו'.. אתה יודע יש אנשים טובים בעולם שעושים את רצונך ועובדים אותך יש אנשים טובים שהולכים ללמוד תורה יש בנות שלמרות שחם להם הן לבושות צנוע.. וכל זה הם עושים קידוש ה'.. רבש"ע אנחנו כן אוהבים אותך!! אבל למה האנשים הטובים האלו צריכים לסבול?? הקב"ה.. בזכות אותם האנשים הטובים אתה לא יכול להביא לנו טובה לעולם? לגרום קצת שמחה לאנשים. עכשיו, ממש בא לי לבכות אבל אני לא יכולה יש ליידי אנשים. אני מקווה שאתה מבין את הכאב שלי. רבש"ע, נכון אומרים שתפילות של בנות מתקבלות יותר טוב מתפילות של בנים? אז תן לי בבקשה הזדמנות אחת שאיהיה לבד בבית בלי אפחד. שלא ידפקו בדלת ושלא יצלצלו אלינו. תן לי לפחות שעה אחת שאוכל להתפלל על עמ"י עם דמעות. אני רוצה שתאסוף אותן ועם כל הדמעות האלו תציל את עמ"י.. אני כבר לא יכולה לשמוע שהמצב שלנו מדרדר מיום ליום.. זה כבר מתחיל לכאוב לי. בכל אופן רבש"ע שתדע לך שאני כן אוהבת אותך ואוהבת לדבר אליך ולחשוב עליך ולקיים את מצוותך כי זה התכלית שלנו בעולם הזה. והלוואי ובעז"ה יתברך תזכה אותנו לביאת גואל ושנזכה לראות את בית המקדש שכולו יפיץ אור ושיהיה שלום ואחדות בין כולם ושנזכה כולנו לחזור בתשובה שלימה! אמן!!!!! אוהבת אותך מאוד, הבת שלך רות.

*בעיקרון מה שמצוייר בציור זו התמונה המרכזית כאשר היה מונח מולי ספר תהילים למי שמכיר את התמונה הזו. ופשוט ניסיתי להעתיק אותה פחות או יותר. מה שמצוייר בעיפרון זה פשוט הדימיון המשכתי את התמונה הצבעונית.. (נ.ב לא להיתחייס לדמויות המתפללות שם. יצא מכוער...) כמו שציינתי הנ"ל התמונה צויירה בצום תשעה באב התשס"ה..

מה דעתכם על חמניות עם עיניים??

.

בסיעתא דישמיא: קרה לי ולנו לצוות הסניף פדיחות בשבת אחת. זו היתה השבת של חודש אירגון והחלטנו כל הצוות שבערב שבת אנחנו מביאות אוכל מהבית ונעשה באחד החדרים שבביהכנ"ס את הסעודה הראשונה של שבת. באמת, היה נחמד. מדריכה אחת הביאה עוף מדריכה אחרת אורז וכן הלאה... מאמצע הסעודה 2 מדריכות ואני תופסות צחוק וצוחקות ולא מפסיקות..וזה ממשיך והיה לנו קשה להפסיק לצחוק..והתחילה לכאוב לנו הבטן מרוב צחוקים.. (לא אפרט למה.. וזה גם לא משנה) יום למחורת יום שבת קודש התארחנו אצל משפחה שהבנות שלה חניכות בסניף.. אני לא אשכח את אותו האירוח. אז ככה אנחנו נכנסות לבית ורואות שולחן אליפסי וארוך. והתמקמנו על השולחן. 2 המדריכות שצחקו איתי בערב שבת ישבו מימולי. ליידי מימין ישבו המדריכות האחרות ומשמאלי החניכה. עשינו את הקידוש נטלנו ידיים והתחילו להגיש לנו את המנה הראשונה..סלטים, דגים וכו.. ב"ה עברנו את המנה הראשונה הזו בהצלחה. כשהגיעה המנה השניה זה קרה!! כידוע! אצלי זה חוק, אצל אורחים אני לא אוכלת עוף! כי אני מומחית בלחתוך את העוף ולהעיף אותו מהצלחת בקלי קלות. באמת, הגישו לנו עוף וגם שניצל בחרתי בשניצל כמובן. הגישו לנו גם אורז ועוד הרבה תבשילים אחרים.. האמא המארחת פשוט דאגה לזה שבאמת תיהיה לי פדיחה!! תנחשו מה היא שאלה: -והיא שואלת אותי: "למה את לא לוקחת עוף?" -עניתי לה: "עזבי, לא בא לי". -והיא מסתכלת עלי במבט זועם ומשיבה: "אני לא שואלת אותך, קחי את העוף הזה!" ודחפה לי את העוף שיש בו הרבה מה לחתוך ואת העוף הגדול... וואיי כולי מטיפה זיעה קרה ניהיה לי חם נורא עד שכבר הסרתי מעליי את הסוודר שהיה לי איתו נוח במהלך הארוחה. ידעתי שזהו!! זה הסוף. אני בעל כורחי ממשיכה לאכול את האוכל שבצלחת חוץ מהעוף. או עם העוף אבל יקרה לי משו איתו. שתבינו, במשך הסעודה המדיכות מדברות צוחקות עם המשפחה ואני רק חושבת על העוף איך אני עוברת את המנה העיקרית הזו בהצלחה. חברים, זה מתחיל: אני לוקחת סכין ביד ימין מזלג ביד שמאל אל תשכחו שמשמאלי יושבת החניכה!!! אני מתחילה להתקרב לצלחת באיטיות נועצת מבטים חדים על העוף שעוד שניה אחת והוא הולך לסבול ממני.. מנסה לא להיות פזיזה. הרגשתי את עצמי ממש בסרט אימה ביני לבין העוף.. היה אפשר לעשות על זה ממש סרט טלנובלה.. קיצור אני מניחה את המזלג על העוף היקר ובאה לחתוך אבל משום מה העוף הזה לא נחתך! אז ניסיתי בצד אחר ובאמת שם זה נחתך אבל עשיתי זאת בפזיזות ואני פתאום רואה.... שחתיכת העוף שחתכתי עפה לה בזוית של 90 מעלות שמאלה לצלחת של החניכה!!!! כשהיא עוד מנסה להבין מאיפה חתיכת העוף הזאת נחתה לה.. ואני רואה אותה מהצד, רואה 2 המדריכות ממולי והן מתפוצצות מצחוק ולא מצליחות להתאפק. לאחת כמעט נשפך השתיה, השניה כמעט נחנקה מהביס שנתנה. ואני כולי מסמיקה ומבויישת אחרי מה שקרה... אבל המזל הוא שהמשפחה והמדריכות האחרות לא קלטו ב"ה! תודה לאל!! הסיוט הזה נגמר!

וגם כאן, על אותו משקל של השעון צילמתי את הצמידים שלי והכל בזכות פלפלתי. אז תודה לך יקירתי. :-)

פלפלתי היקרה לימדה אותי קרוב לשעה לערך טכניקות צילום. אז חיפשתי משהו מעניין לצלם אז חשבתי לצלם את השעון שלי על עליי שלכת.. וכמובן שזה צולם במצלמה של פלפלתי. אז באמת רוב תודות לה!

*(עיצבתי לחברה שלי)

תודה רבה רבה לנועם שעזר לי.

פְּרִיחַת אָבִיב תַחַת הָעֵץ דְּמָמָה פִּלְאֵי בְּרִיאָה.

בעקבות השיר שהודיה מהדרום כתבה: אני רוצה להבהיר כמה דברים: אני קצת נפגעתי שקוראים לאלוקים בשמו המלא עם שם ה'.. כי בסה"כ הוא לא אחד כמונו אלא הרבה יותר מאיתנו וצריך להביא לו כבוד. בואו נתאר כמה דברים יפים על הקב"ה: הקב"ה ברא את כל העולם הזה בחכמה. הוא ברא עולם בכדי להטיב לנו. הוא גם ברא לכל פרי וירק צבע. חשבנו פעם למה? וגם לפרות והירקות הללו יש טעם!! אם נחשוב שלא היה לאוכל שלנו טעם ריח וצבע לא היינו אוכלים. היינו כל הזמן רעבים. חשבנו פעם כמה פעולות דרושות לנו בשביל להוזיז את גופנו? יש אנשים שגם לזה לא זכו. לא עלינו לא עליכם יש נכים שפשוט את כל חייהם מבלים בכיסא גלגלים.. לעשות הליכה בשביל לפתח את השירירים הם אינם יכולים! אנחנו בריאים ב"ה אנחנו צריכים לסתום את הפה!! ולהגיד לו תודה שיש לנו זכות לעשות הליכה... בעצם אם נסתכל על כל פרט ופרט בעולם הזה אנחנו נגלה עולם אחר לגמריי. הוא זה שמנסה לעשות לנו טוב ולשמח אותנו אז למה אנחנו מזלזלים בו? למה להוכיר לו תודה רק שטוב לך? גם כשרע לך תגיד לו גם על זה תודה!! כשה' עושה מהלך מסויים בעולם הזה לנו זה נראה לכאורה "לרעתינו" הרי זו טעות גמורה!! הקב"ה בחיים לא יעשה לך רע. זה גם נשמע מוזר.. הוא זה שברא אותך למה שהוא לא יאהב אותך?? למה שירע לך?? למה??? למשל, כשאתם בונים יצירה חדשה (והיא באמת יפה ומושקעת!!) אתם מעלים אותה לחממה שלכם והופ! אתם מקבלים תגובה של: "יישר-כוח עבודה טובה!!", או: "איזה כישרון מדהים!!" וכו... אבל... לפי מראית עין שלכם אתם מרגישים שבכל זאת היצירה שלכם דרושה לכמה תיקונים..ותצטרך לסדר אותה בכל זאת... אם תספר זאת לחברך שאתה הולך לתקן את יצירתך היפה והמושקעת שעשית. הם ישאלו למה?? כזאת יצירה יפה ואתה הורס?? איזה בנאדם אתה... אבל אתה, מבין מהם המהלכים שאתה הולך לעשות ליצירה שלך.. אתה לא תגרע בחיים ליצירה הכ"כ יפה שעשית בענייך. לחבריך זה נראה להם שאתה הולך להרוס ולהחריב... אבל מה לעשות.. הם קטנים ממך מהידע הרב שיש לך אבל הם לא מבינים.... גם הקב"ה הוא ברא יצירות נפלאות והכניס אותם "לחממה" שלו שזה העולם.. והוא יודע שצריך לתקן ולסדר מכמה יצירותיו בענינו היצירות שלו כ"כ נפלאות אז למה לכל הרוחות הוא "הורס" אותן?? אנחנו לא יודעים!! אנחנו צריכים ללמוד שהוא לא הורס הוא מתקן זה בנדמה לנו שהוא הורס אבל אחרי שרואים למה הוא "הרס" אפשר לגלות זאת אחרי כמה שנים.. שבעצם זאת היתה רק לטובה... אנחנו קטנים פצפונים בשביל להבין. ועוד נקודה: הקב"ה נמצא והוא איתנו תמיד אפעם הוא לא עוזב אותנו מי שעוזב אותו זה אתה.. הוא תמיד אוהב אותך, תמיד הוא יאהב אותך, וגם הוא תמיד אהב אותך.. הכל תלוי בך!! רק לשנות את זוית ראיתנו ולהסתכל רק על הטוב שבו אתה תראה שחייך השתנו... בהצלחה!!

מצוייר בצבעי שמן.

העבודה נעשתה בפריהנד...

. << שתבינו על מה מדובר: אז התמונה המקורית נראת כך ובתתמונה הנ"ל עשיתי שנויים.

בסיעתא דישמיא: אולי..הוא לא ממש הוא.. אבל השתדלתי לדמות אותו אליו.

.

תודה פלפלתי על העזרה. :-)

אור השמש שוקע, אט אט בים הרגוע, וזיו אורה, מותיר הרבה געגוע. לצליל הים נשמע, ובקול עז, הוא נבקע. לילה, הכל נדם, וצמחי הארץ, נמו את שנתם. אין כבר בשטח בשר ודם, ומחר עם שחר, תאיר השמש לכולם . (עריכה לשונית: אגם כנרת. ובת מלך תודה לכן שעזרתן לי)

.

.

.

בס"ד

וגם זה בצבעי שמן..

המורה שלי שאני ממש אוהבת ביקשה ממני עוד כשהיא הייתה רווקה (מלפני שלוש שנים) שאצייר לך משהו פשוט וקטן להזמנה של החתונה שלה. ואלו היו התוצאות...

..

עשיתי מתנה למוריה חברה שלי ליום ההולדת שלה..תודו מתנה מקורית. *ציירתי עם צבעי שמן. (תודה רבה לחברה שלי מוריה שצילמה את התמונה ושלחה לי.)

בסיעתא דישמיא: בציור זה למדתי טכניקה חדשה של ציור יש פה מעט עזרה מהמורה לציור שלי...

בסיעתא דישמיא: