פסיפס אתר יצירה





שירה

(ללא שם)

מאת L ענק
כ"ד באלול תשע"ז (15/09/2017)
אני עֹלֶה
בַּפַּחַד צָר
תְּוָאי נחל שהוא כביש,
מַעֲבָר בין הרים ענקים.

כל אותו צער המדבר וזיעת האדמה
וכיסופי הירח והטיפות
זרמו לכאן
כשלא היינו עד
שנוצר כאן
אוקינוס
קטנטן
וגאותו תחומה בין ההרים.
לילה בשְׁפֵלַת ארץ. מאחורי
אגם של מי מים מלוחים
מכאן אני
*
עֹולֶה ובנוסף הכביש הבקוע נרטב,
ואין בתנודת העשבים רמז
מתי ימשיך
המשך...
5  
סיפור קצר

סוד. (נכתב עברו צרצרפיס)

מאת L ענק
י' בסיון תשע"ו (16/06/2016)
דלתות המעלית נפתחו. הבנתי שהגעתי בטעות לגג.
אלפי זיקוקי יום הולדת היו תקועים באדמה ובדומינו ראלי נכתב: התנשאי לי?
הייתי לבד אבל הסכמתי.
המשך...
2  
עיבוד מחשב

~~מפגש פסח~~

מאת L ענק
ה' בניסן תשע"ו (13/04/2016)
המשך...
1  
קטע

יהודים! החוצה!

מאת L ענק
כ' באדר תשע"ג (02/03/2013)
"שופטי בג"ץ העניקו למדינה ארכה נוספת, עד לתאריך 30 באפריל, לצורך פינוי תושבי הישוב עמונה מבתיהם." – מתוך כתבה בערוץ 7.
יש ישוב שלם שעומד להתפנות בעוד חודשיים, צר לי אך, מעטים האנשים ששמעו על כך.


הבטתי אליהם ממרומי ההר. הם הגיעו בהמוניהם והציפו את עמונה ועופרה באוהלים, בשק"שים ובמזרונים. רובם ישנו באוויר הפתוח, חלקם בצריפים זמניים. כל ההרים מסביב התכסו נשים אנשים וטף. ממעוף הציפור
המשך...
3  
קטע

וונדטה

מאת L ענק
ח' באלול תשע"ב (26/08/2012)
אני לעולם לא אצליח לחוש כך שוב
הרגע הוא רגעי. המציאות כולה נאלמת דום לעומת גורלה.
גורל שמורכב מאנושיות, מפחד, ומתקווה.
גורל שמביט לך בעיניים עם אזהרה - מחר תהיה שם.
מחר תביט בזיקוקים. מחר תפוצץ את הפחד. הייאוש, והפרלמנט.
יבוא יום שבו נרקוד כולנו עם מסכות גאי פוקס בגני התקווה
והמסכות יסמלו עבורנו הכל. אדם, איש, ותקווה.
אדם שלעולם לא הכרנו.
איש שמעולם
המשך...
1  
שירה

גלבוע

מאת L ענק
כ"ט בחשון תשע"ז (30/11/2016)
פַּעַם, נְסִיעָה בַּכְּבִישׁ.
וְרָאִיתִי.
אֵיךְ
נַחֲשֵׁי הָאֹרֶן הַדַּקִּים שֶׁעַל גַּבּוֹ
הֶחְלִיקוּ כְּרוּחַ מְחָלִיפַת הָאֲוִיר
עַל פְּנֵיהֶם.

וְרָאִיתִי
כַּמָּה מֻחְלָשׁ כֹּחַ הַכְּבִידָה כַּאֲשֶׁר
הֲדָקִים מְזַנְּקִים- מְשׁוֹטְטִים
אֶל
יַעַד אַחֵר.

וְלִהְיוֹת תֵּה
פֵּרוּשׁוֹ
בְּסַךְ הַכֹּל
לִהְיוֹת מָתוֹק
גַּם
המשך...
1  
סיפור קצר

מי אמר אבא ולא קיבל?

מאת L ענק
י"ג בחשון תשע"ד (17/10/2013)
דמיינו לכם
ילד קטן רץ בשדה חיטה. תלתלים זהובים, חולצה ירוקה. רוח חמה נושפת בו, מרטיטה ריסים וזוויות פה. קרני שמש מחממות ענפי דקל מיובשים שנעים קלות, צל מתנופף על סוכה פתוחה. האוויר מלא ריטוטים. דקל, עשב, גומות, אישונים, ריסים. כולם עמדו - רטטו במין חדוות הכרה. מחשבה איטית פעמה דרך העורקים, מכפות הרגלים, דרך הזרועות והבטן שעה שהילד הביט באופק. אלול, חשב וחייך.

משהחל זמן הסליחות
המשך...
6  
סיפור קצר

הבן החמישי.

מאת L ענק
י' בסיון תשע"ג (19/05/2013)
נכתב במקור ליום הזיכרון.

היה זה תחילת האביב, בזמן שבו פרחי סבא העיפו מטריותם לבנות לכל עבר. עצי הזית בצדי הכבישים פרחו בפריחה לבנבנה ירוקה ופרחי דם המכבים הניחו לעיני העולם לשזוף טיפות דם בינות למדרכות. צב צעד לאיטו על מגרש הכורכר, האוויר המה מציפורים מתרגשות, ועשב ירקרק צמח בינות לשיש הקר. דממת מוות שררה בינות למצבות. פ"ה ו-נו"ן, פ"ה ו-נו"ן. "פה נקבר יקירנו" "נפלה בהגנה על ארצנו" "נרצחה
המשך...
7  
קטע

יער, סמור ומסובב.

מאת L ענק
ט' בכסלו תשע"ג (23/11/2012)
דיאלוג של אבן וגל-עד.
"לכל החלטה שאדם מחליט יש סיבה מהעבר שגרמה לו לבחור באופציה הזו"
ישנו גל עד שעומד ביער. אותו מקום הוא עמוק ואפל כמו מקומות רבים באותו יער.
אותו יער הוא ירוק בדומה ליערות רבים.
אך אותו היער אינו זוכר את ההולכים בו, והם אינם זוכרים אותו. אין בו שבילים, או סימונים.
העצים לא זוכרים היכן הם צמחו, הבלטים לא זוכרים היכן הם נפלו.
זהו יער בו עצים אבודים, שואלים סמורים
המשך...
1  
שירה

סערה.

מאת L ענק
א' בטבת תשע"ב (27/12/2011)
האור הוא דבר שזר למקום זה
זוהי ממלכתו של הים
ממלכה של רעש ולובן למלוא העין
ממלכה של טיפות.

נשתתקתי מולו במרפסת.
נתתי לרעש למלא אותי, עוצמה, מוחלטות.
היה לו ים של דברים להגיד.
ורק אני ישבתי מולו, קווצת שער דוממת.
וחשתי, ושמעתי, וטעמתי אותך

נתתי לטיפותיך ללטף את פני
נתתי לדמעותיך להרוות את דמעותי
ישבתי ושתקתי ובכיתי.

אפילו את נשמתי
המשך...
4  

L ענק

כשהנער והנערה ירדו

ממכונית הסטיישן שלהם

החוף היה מאושר

מאושר לחבוק בתוכו את עקבות רגליהם הקטנות

מאושר מבורות החול שנחפרו עם כף הפלסטיק

הוא אפילו שמח שנותרו שם עטיפות נייר

מתנופפים ברחו לאחר שהם הלכו

אבל החוף ידע שכבר לא ניתן יותר לייחל לדברים האלה

לא עוד משחקים פרועים.

רק פתיתי שלג המסמנים את תחילתו של החורף האין סופי

החוף אהב את הנער ואת הנערה למרות שלא יכל לומר להם זאת.

הוא ידע שזאת הפעם האחרונה שלהם ביחד.

הדברים יהיו שונים מעתה ואילך.

 

בבכי האב התחנן בחופזה, בוש הוא יורק מילים 'את יכולה לישון איתי?

והאם הנהנה,ליטפה את חזהו וחבקה את ראשו.

כהוא בכה 'בבקשה אל תעזבי אותי. |יבבה| בקשה אל ת'זבי ת'י.'

והיא ליטפה את ראשו ולחשה 'לא אעזוב אותך, לא אעזוב אותך' ונשקה למצחו.

 

הם לא ידעו אם הדברים יהיו טובים יותר או רעים יותר

אבל ללא ספק

הדברים ישתנו.

 

Beautiful Boy

 

 

 

‎"אלוהים לא משחק בקוביות" איינשטיין .

 

"איינשטיין, תפסיק להגיד לאלוקים מה לעשות בקוביות שלו" נילס הובר.

מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
סיפור קצר

אני אפילו

מאת L ענק
ו' באב תשע"ב (25/07/2012)
היא נעצרה בנקודה שרואים ממנה את החור הענק של הרכבת התחתית. תמיד התפעלה מהעמודים של הקירות, מהטרקטור הענק שיושב שם וכמובן מהחור הענק, חור שכאילו יובא ממקום אחר, ממציאות אחרת. חור שלא רואים את תחתיתו. הפעם נעצרה מולו וממש ניסתה לראות את הסוף. צמצמה את העיניים, ניסתה לטפס על המעקה אבל כרגיל לא יכלה לראות, באמת שלא. הוא פשוט היה עמוק מדי.
"מעניין מה ההרגשה לקפוץ ממקום כזה... מה ההרגשה ליפול וליפול...
המשך...
18