הפרק הקודם בקישור:
בסד שבט תשס'ז
א . ודוד יושב בירושלים
הרב מדן מזכיר לנו שאנחנו עוסקים בדוד המלך,על כל המשמע מכך.
מכיון שכך, קשה מאד לאמר שחטא בת שבע וכל ההתדרדרות שבאה בעקבותיו נבעו אך ורק מכישלון רגעי של יצר העריות.
עלינו לחפש גורמים מהותיים יותר שגרמו לדוד ליפול לחטא זה.
הפרשה נפתחת בפסוק "ודוד יושב בירושלים",ומכאן אפשר לקבל כוון אפשרי לתשובה על שאלה זו.
בזמן שנערכה המלחמה בעמון ,ישב דוד בירושלים ולא השתתף בה באופן פעיל.
מפרשים שונים הסבירו שהיה זה מצור ממושך ולכן עדיף היה שהמלך לא יעזוב את ניהול ממלכתו ,
אלא יפקח על המלחמה מרחוק.
הרב מדן מעביר בקורת על הסבר זה, ונוטה יותר לכיוון פירושו של המלבי"ם.
המלבי"ם רואה את חטאו של דוד בכך שישב בביתו וטייל על גג בית המלך ,בזמן שהיה צריך להיות עם צבאו בשדה הקרב, "ובזה בא לידי עבירה".
הרב מדן מזכיר כאן גם את הבקורת של ה' על יהושע שלא השתתף במלחמת העי הראשונה ושלח רק את חייליו.
(רש"י,דברים ג',כח)
הרב מדן מפריך את הטיעון של המצור הממושך, בכך שאם היה המלך בשדה הקרב יתכן שהיתה המלחמה מסתיימת מוקדם יותר. הוא חושב שדוד נמנע מהשתתפות במלחמה בגלל סיבות של שחיקה ו"גבהות הלב".
השחיקה נבעה מרצף המלחמות של דוד ,שהתחיל במלחמתו נגד גלית הפלישתי ונמשך ללא הפסקה, עד לעצם אותו רגע שבו אנו דנים,הרגע שבו ראה דוד את בת שבע מעל הגג.
בתחילה נלחם דוד כמפקד בצבאו של שאול, לאחר מכן נאלץ לברוח ולהתגונן מצבא שאול ובמקביל להלחם נגד העמלקים והפלישתים.גם לאחר שמלך בירושלים נלחם שלוש פעמים בפלישתים ואח"כ במואב.
לאחר מכן יצא לנקום בעמון את נקמתם של שליחיו המושפלים.
שם הותקפו גבורי דוד ע"י חמישה צבאות(!) שבאו לעזרת עמון (פרק י, ט) ובסיומה של מלחמה כוללת שנערכה שם הפך דוד ממלך של ממלכה קטנה לשליט של מעצמה אזורית (פרק י, יט).
המלחמה הנוכחית שבה נהרג אוריה היתה השלמה סופית של אותו מהלך "לתשובת השנה"(פרק יא,א).
אולם ניתן לחלק את רצף המלחמות לשתי תקופות :
המלחמות הראשונות בפלישתים היו מלחמות על עצם קיומו של עם ישראל ושחרור מעול הפלישתים.
התקופה השניה, התחילה עם מלחמות הנקמה במואב ובבני עמון,שבסופן הפך דוד לשליט של מעצמה המפיל את אימתו על המדינות השכנות.
אלו הן מלחמות של כיבוש ולא של הגנה על עצם הקיום,והתארכותן שחקה את רוח הלוחמים,ועוד יותר את רוחו העדינה של דוד נעים זמירות ישראל. זוהי הסיבה,לדעתו של הרב מדן, שבגללה נשאר דוד בירושלים.
ב . מעל הגג
סיבה נוספת, לדעתו של הרב מדן , היא עמוקה ובעייתית עוד יותר,זוהי "גבהות הלב".
הרב מדן משווה את דוד השולח את צבאו לחזית,ואילו הוא נשאר מאחור,ליהושע שלא יצא עם צבאו לכבוש את העי.
בשני המקרים הדבר בא כתוצאה מהניצחון הקל במלחמה הקודמת.
הזלזול באויב גרם לכשלון בקרב ולחטא שבא בעקבותיו.(*)
עלינו לזכור שדוד הוא אדם שהפך תוך שנים ספורות מנרדף במדבר למלך,מלך שה' כרת איתו ברית.
כעת הוא מולך על עם ישראל ,אותו עם שהיה משועבד לפלישתים ואילו עכשיו הפך להיות המעצמה הראשונה במעלתה בעולם.
דוד "המתהלך על גג בית המלך" מסמל את ההסתכלות המזלזלת שנכשל בה דוד ,כתוצאה מהמעבר החד הזה,
וממנה נפל אל תהומות החטא ותוצאותיו.
(*)
במאמר מוסגר- אני רוצה להוסיף משהו משלי,על דברי הרב מדן:
כפי ששמעתי פעם מהרב מרדכי אלון,
תיאור זה מזכיר מאד את תיאורה של מדינת ישראל שכורת הנצחון ממלחמת ששת הימים.
זהו אותו זלזול באויב שהפיל אותנו אל מלחמת יום הכיפורים.ואת התוצאות אנחנו סופגים עד עצם היום הזה…
המשך בקישור:
תגובהתגובות